מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הרעיון יפה, הבית האחרון עומד בפני עצמו, בעיני, ההתחלה פחות זרמה לי- מילים חזרו על עצמן, לא יודעת, זה נתקע.... [ליצירה]
- [ליצירה] אז אספר לך באישי, אני שמחה שזה מסקרן... [ליצירה]
- [ליצירה] ליטל- זה יפה, כמה התקדמת, זה כתוב קצת אחרת, עדיין רווי במוטיבים שלך, זה מלוטש יותר, רגיש, נעים, נוגה-משהו.... יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! הבית השני הוא יצירה מופלאה בפני עצמו. יפה ביותר, כתוב ומנוסח נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים, נוגע, עצוב, נעים, מעורר הזדהות- כל כך הרבה תחושות התעוררו בי למקרא שיר זה! שי- זה נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] סיטואציה מוכרת- נסה גם לברך את נהג האוטובוס (יש עוד מי שנוסע בתחבורה ציבורית בכלל?) ולשאול לשלומו של המוכר במכולת. פני תדהמה הם יעטו לפתע... אבל מסר יקר- זה לא שיר, יכול להיות מסווג כהרהור, דיון וכיו"ב... וזה בסדר, לא כל מחשבה ותחושה יכולה ומוכרחה להיות מתורגמת ליצירה פואטית. לא ככה? המון בריאות וברכות על הרגישות האנושית במתואר לעיל... [ליצירה]
- [ליצירה] בתקווה שזה לא חלק מהתנצחות ספציפית.... שיר מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! כתוב נפלא, רגיש, עדין, תוכן קסום... יצירה נהדרת! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, נוגע, עצוב, אמיתי וכתוב נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם- כל המגיבים על הקריאה והפרגון. ערב מקסים ופורה :) [ליצירה]
תגובות