מי כבל אותי מי
קשר את ידיי ורגליי?
אנני רואה
דבר!
תנו לי ללכת...
אני לא שומעת
את ליבי
פועם יותר
לא
כמו פעם הוא
שקט.
אין פה
ריח אין
מה למשש
רק ערפול
חושים.
תנו לי לצאת !
רוצה שוב
החופש
רוצה שוב
לטעום
אהבה.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אמה- תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] אביב- יפה ביותר, עדין, פשוט, נוגע, מלטף, כאילו יש שיר נוגה המנגן ברקע. אני חולקת על לאה, אבל חושבת שכדאי לעשות עריכה לשיר, נראה שיש מקומות שנוספו אותיות לחינם, ואולי לא? בכל מקרה, כאמור, עדין ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה מאוד עם צחית, גם הייתי משנה את הסיווג, זו יכולה להיות יצירה תחת "שירה". הייתי אולי מוסיפה בית שלישי: אותו הזבל של אתמול שנערם ברחובות העיר יעלם בחדשות בוקרו של יום.... [ליצירה]
- [ליצירה] איך אפשר שלא להגיב על זה- מדהים! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב [ליצירה]
- [ליצירה] קסום!!! הייתי לוקחת את הבית הרביעי ושתי שורות הסיום לשיר נפרד- נפלא, מלא ויפייפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] לא הצלחתי לעמוד על השינוי, אך כעת הקריאה קולחת וזה מצויין אף יותר :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, זה מעורר- מעורר מחשבה, מעורר הזדהות, ומעורר בכלל... אבל לא הייתי מסווגת יצירה זו כשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, פשוט מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק, מרגש, מגיעות ברכות לנותן המסורב? [ליצירה]
תגובות