[ליצירה]
מה שרואים מכאן לא רואים משם או שלא.
בשחר מחוויר עמדה אל מול תהום
עטופה בשמלה שחורה
הכובשת גופה כמו שכבש נשמתה
בין שמים וארץ בין עבר להווה.
תהומות מתחת זועקים אליה.
כקרבן אהבה ניגשת לזבח
הם קוראים לה ,
זועקים לדמה המותר,
דם אהבה, דם קורבנם.
עומדת על פי התהום,
עטופה בשחור,
האופל קורא לה
להשכיח יום האתמול.
עוזבת אותך
קורא לה השחור
ניתקת מארץ
במעופת ציפור דרור.
יפה כתיבתך!
תודה.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
מה שרואים מכאן לא רואים משם או שלא.
בשחר מחוויר עמדה אל מול תהום
עטופה בשמלה שחורה
הכובשת גופה כמו שכבש נשמתה
בין שמים וארץ בין עבר להווה.
תהומות מתחת זועקים אליה.
כקרבן אהבה ניגשת לזבח
הם קוראים לה ,
זועקים לדמה המותר,
דם אהבה, דם קורבנם.
עומדת על פי התהום,
עטופה בשחור,
האופל קורא לה
להשכיח יום האתמול.
עוזבת אותך
קורא לה השחור
ניתקת מארץ
במעופת ציפור דרור.
יפה כתיבתך!
תודה.
[ליצירה]
ברוך שובך!
משקל השיר חביב עלי,
וכן גם המילים,
אך כוונת השיר
נסתרה מבינתי
שלא באשמתך.
על כן הואל נא בטובך
לגלות את צפון ליבך,
הסבר כוונתך למתקשים
בפעם העשרים
[ליצירה]
העולם לא שפל
אולי אפשר לומר שהאדם שפל לכן הוא לא רואה את העולם כמו שהוא - כרצון השם
אמנם לשפל של האדם אין משמעות שלילית
להיפך
היא הסיבה שהתורה ניתנה לנו ולא למלאכים
אז
על מה בדיוק את קובלת שואלת
[ליצירה]
זאת נראית לי תגובה לא רציונלית כלפי העולם
כמעין פטפוט חסר שחר וכמעט אוטומטי שפלט אדם שרגיל לתפוס את עצמו ואת העולם מבחינה אינטרסנטית.
אפילו אם האינטרס הוא נעלה כמו טובתה של האנושות אבל עדיין אינטרס.
אדם מעמיק היה אומר אותו דבר אבל שואל למה
אדם מאמין היה שותק.
[ליצירה]
השיר טוב. הבעיה היא רק הזמניות שלו.
קשה לי ל תאר למה אני מתכוון
למשל כמו שאומרים על המחזות של שייקספיר שהן מעבר לגבולות הזמן שלהם.
מה הכוונה כשאומרים על אותם יצירות שהם מעבר לזמן. שהם לא לתקופה שהם נכתבו לא לאותו רגע אותו שבוע אותה שנה שמקרה הטוב או אותו דור
מהי יצירה שהיא נחלת האנושות?.
יש אולי אינסוף דרכים לתאר מקרה. ככל שנעמיק להסתכל על עצמנו נוכל לחוש את ההנחות שעל פי הן אנו חיים כאילו יש גזע הוא החיים שנעלם מאיתנו תמיד ואין לו ביטוי ממנו יוצאים ענפים והם אותם יסודות שהם שונים אצל כל אחד לפי בחירתו אבל הם שם ואין להם הגדרה אבל אפשר לבטא אותם בכל מקרה משום שהעולם שלנו הוא נגזר שלהם. וכל העלים והזרדים שהם הרוב המספרי של העץ אבל לא העיקר שלו ולא המקור שלו הם השפה היומיומית שלנו שהכוונה שלהם היא לא נרחבת ומפשטת אלא עומדת כמו צורה שהגבולות שלה לא ברורים.
את השתמש בדיוק באותם עלים וזרדים בשיר. וזה יכול להיות יפה מאוד וזה יפה. רק את ההערה הזו הבאתי שאם את תשאפי ליותר בתחום הזה בפרט ובכל תחום אמנותי בכלל.
[ליצירה]
בשתי השורות הראשונות של השיר כבר התחלתי לבנות ביקורת בראש אבל כשהמשכתי כאילו ריצדו המילים דעתי מי לטוב מי לרע. השיר גדוש ויש הרבה שורות יפות למשל כבר נדרתי נדר שתיקת הנווד...
ויש שורות פחות להוות לה כתף בעת צרתה... שנשמע מאולץ.
סך הכל הרושם היה כמעין חרב שלהבה אך יצא מהכבשן עודנה לוהטת ואי אפשר לדעת מה יצא בסופו של המחבר אם לטוב אם לרע.
[ליצירה]
לומר שיצירה היא חסרת אמירה זה חס ושלום לא לבטל את הכוונה של היוצר לייחס אמירה ליצירה
אלא שהאמירה לא קיבלה את צורתה ביצירה
כאן ספציפית לא חשבתי שבכלל אין אמירה אלא שהאמירה לא עזה לא צועקת לצרום את אוזנך ולא לוחשת להרעיד עצמותיך