חה. ואני בטח היחידה שמחכה בדרך כלל שיהיו 33יצירות אחרי כדי לשחרר את החדשה המוקפאת שלי, כדי שלא לחוש עד כדי כך חשופה..
(וברוב המקרים גם אחרי כמה שעות גלויות נתקפת שוב בהלה ומתקנת את "המעוות")
אני חושב ש- "סימן שאלה"- לא ממש הבינה את הכוונה שלך...
אני מכיר את ההרגשה, איך זה להשקיע ולטרוח, לשפוך את תוגת לבי הכורע אל תוך יצירותי ובסוף לזכות להתעלמות מוחלטת, לא תגובה, לא כלום - אין קול ואין קשב..
לפעמים אני תוהה אם משהו בכלל טורח לעיין ביצירות שלי...
[ליצירה]
חה. ואני בטח היחידה שמחכה בדרך כלל שיהיו 33יצירות אחרי כדי לשחרר את החדשה המוקפאת שלי, כדי שלא לחוש עד כדי כך חשופה..
(וברוב המקרים גם אחרי כמה שעות גלויות נתקפת שוב בהלה ומתקנת את "המעוות")
[ליצירה]
מכיר
אני חושב ש- "סימן שאלה"- לא ממש הבינה את הכוונה שלך...
אני מכיר את ההרגשה, איך זה להשקיע ולטרוח, לשפוך את תוגת לבי הכורע אל תוך יצירותי ובסוף לזכות להתעלמות מוחלטת, לא תגובה, לא כלום - אין קול ואין קשב..
לפעמים אני תוהה אם משהו בכלל טורח לעיין ביצירות שלי...
[ליצירה]
ממש יפה ! גם אני עדיין לא הבנתי אבל אעמיק!
לא ידעתי שמך
שמה לב לא שמתי
אך אתה עימך
כרותה בריתי
לא ראיתי כמותך
פייטן אמיתי
להלל זמותך
אתרינו כמותי
(זם = זמם בלשון קלירית)
רק כמה הערות:
"יקום פרקליטי" - אני מציע להוסיף מילה חד-הברתית כלשהי (כגון "אך" "או "הן") לשמירת המשקל
"אחריותם - אחריתי" - מציע לקצץ הברה (אגב אני מודע לאירוניה שבסיטואציה - בדיוק על אנשים כמוני אתה כותב , אם אני מבין נכון, שנטפלים לקיסם בעין חברם)
"התם עם פתאים
ידון מה תכליתי" - הצעתי :
מתמם אם פתאים
הוא יידון תכליתי
"הזו כלת אֲדַרתי?" - מציע למחוק את הה"א
"האוכל להצדיק?" - מה מצאת לקטוע את החריזה באמצע?
'יגעים, נלאים' -יגעים ונלאים
"ינוד דן למשבתי" - משבתי
"יושיטי ראש השורה" - ראש שורה
"ויצמיאי געגועים" - יצמיאי
כמה יפה שגם היום כותבים כך!
יישר חיילך!
[ליצירה]
אחי, הדיון הזה התנהל לפני 6 שנים וכל הדעות כבר נאמרו בו.
מי שלא השתכנע אז מטיעוניהם של שני הצדדים, כנראה גם לא ישתכנע עכשיו.
אבל אם אתה מתעקש....
[ליצירה]
מה שהתכוונתי לומר הוא שתגובתו של אביאל רק כביכול נובעת מניתוח כלשהו של המציאות ובעצם הוא סתם מקנא.
לא מבין על איזה חלק מזה חלקת - לכאורה אתה אומר את אותו הדבר, דהיינו שאף אדם אינו מונע אך ורק ע"י שכלו...
תגובות