בלילה ההוא התאבלתי על אובדן היופי
על סוף הרוע מיררתי.
על כל מה שהיה ואיננו, שנשבר
בכוונה תחילה
בידי איש צר ואוהב.
הטוהר המעושה נטמא,
הלכלוך התפוצץ.
אני צריכה אותך שתחזיק לי את היד -
אבל מי אתה.
תגובות
אהבתי את הכל!
פשוט מלא עצמה....
ועדין מן קורטוב של עצבות,טיפה של מיסתוריות,
פשוט כתיבה נפלאה...
תודה עדי.
פרח בר.
[ליצירה]
חגי,
צודק, זה נבזי. מאוד.
כמו שכל אחד יכול להתעלל באחר,
כך גם כל אחד חווה הרבה פעמים בחייו דבר כזה.
ובעוד דבר אתה צודק.
לכל אחד יש את המרגמישים שלו.
לא, רדף השיג, לא התכוונתי לא-לוהים. (כחומר ביד היוצר...) לא-לוהים, בד"כ, יש גבולות. טאקט. הבנה עליונה.
תגובות