ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . ה"כש" קשה לי. ידיעה מראש שזה מה שיהיה? ובכל זאת, ידיעה - לא להרפות. "אבקר", נשמע - לא שהות רבה, כן עזיבה, אם כך. נו, מצב מסובך. (בית שני, שורה שלישית, לא צריך להיות "בן"?) [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא זוכרת שקראתי את זה בכלל והסיפור יפה ומרגש ובכיתי בסוף, התאמצתי שלא לייבב כמו ילדה קטנה, אבל זה עדיין עומד בעיניים. המתח בין הידיעה וחוסר הידיעה השזור לאורך כל הסיפור, הגילוי בכל פעם, הפרטים הקטנים לעומת הכלל שמתבטא בתור חיילים כקבוצה, ועם זאת כל אחד בקבוצה הוא עולם שלם, בכי של אחת שהוא בכי של עם על אחד שהוא סתם אחד מתוך הקבוצה הזאת, הציניות שלא ניתן להתנתק ממנה לעיתים וגורמת לסוודר ולריחות להיות איומים ונוראים, החיוך כדבר אסור בתקופתנו הקרה, שגם משתקפת בגשם שבחוץ, שוב, גשם כללי לעומת הגשם הפרטי שבעיניה, במבחן - בפנים סוודר מחמם ותה מהביל, בחוץ יונים, שהן סמל השלום, ועומדות להן בקור, החום שקיבלה לכאורה מהחוג שנתפס כרע, אך במציאות התוצאה טובה בעיני המתבונן מהצד, שוב, האמבטיה החמה בה תטבול עצמה בשביל להירגע, שזה אולי צורך בסיסי של כל אחד, אפילו הקר ביותר, הקביעות של חוג הג'אז לעומת המקרים השונים, המגוונים, שמתרחשים בכל פעם, מה עוד? איזו הודעה מבולגנת. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השני. שם עם משמעות. הוא גם ירמיהו, וגם מיאו. יפה ביותר. מקורי. [ליצירה]
- [ליצירה] הממממ.... לא יודעת עד כמה זה רסיסים שהם דווקא של *עצמך*. כאילו, הם רסיסים אנושיים, שנמצאים אולי גם בך, וגם באחר. אולי- למצוא רסיסים שמזכירים לך את הרסיסים שלך. ואז זה הופך את זה ליותר אישי, וזאת ההזדהות. ואולי זה סתם פורט על כמה מיתרים בלב. [ליצירה]
- [ליצירה] אה.. כן, בטח, צודק, תודה (: ירד? כן! אפילו נערם! 0.2 מילימטר, במו עיניי! ראיתי לפחות שני פתיתים על המעיל שלי. באמת! וחלק מהטיפות עופפו אופקית. אין, גג שבת בצהריים, הכל לבן. אתה עוד תראה. (אגב, שתדעו לכם, כל פרט ופרט בקטע הנ"ל נכון. תאמינו לי, ירושלמית כבר (כמעט) 19 שנה.) ישו, תודה רבה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מדהים. כל כך נוגע. אמיתי, אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, נו מה, הפרשנות היא שלך. חוץ מהמשפט הראשון. הוא יכול אולי קצת להזכיר. (או שטל בדיוק קראה ספר שלו. (: ) [ליצירה]
- [ליצירה] אה, נראה לי שאני מתחילה להבין. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה מקל. גם כששום דבר לא רע. אבל אין כמעט שום אפשרות, יודע, אפילו בשירותים של הביתספר יתחילו לשאול שאלות. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, באמת משו משו. החלטתי להעריץ אותך, שלוש ארבע ו: --- המעריצה. [ליצירה]
תגובות