מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית....
ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע....
כל טוב,
איה :)
[ליצירה]
מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית....
ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע....
כל טוב,
איה :)
[ליצירה]
אווירה קסומה עולה מהיצירה הזו...
חייבת לציין כי המהלך לא היה צפוי ומורגש כי נכתב בעדינות ורגישות רבה!
אח, זה השרה עליי אווירה כ"כ נינוחה ונעימה!
פשוט ויפה :)
[ליצירה]
זה מקסים, ו... ונפלא וכתוב נהדר!!!
הערה קטנה: התקשיתי עם השור- "ורווינו גשם ואוויר." נראה לי שיש לכתוב "ורווינו מ-גשם ואוויר", או "והיינו רוויים מגשם ואוויר".....
[ליצירה]
מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין.
חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה:
ישבתי לכתוב לך
שיר
פרטי, בלעדי, רק של שנינו,
שאף אחד לא מבין
מלבדך ומלבדי,
מלבדנו.
כאשר סיימתי
ניגן לי אותו שיר
את נעימת חיינו,
אבל את לא שמעת את צלילו...
אז כתבתי כאן,
מילים שכולם יבינו
והם לא יהיו עוד- רק שלנו
עדיף,
כך נדמה,
שנישאר
רק אנחנו שנינו
את ואני
ונבין זה את זו,
בלי שיר.
[ליצירה]
א. סיווג היצירה אינו מתאים שכן מדובר ביותר (!) ממשפט אחד.
ב. מדובר בכמה משפטים אחד, מורכבים וקשים לקריאה. צריך לנסות לשבור אותם, או לפשט, זה לא זורם ולא ברור...
[ליצירה]
שי:
הייתי משנה את שכתבת כך:
"הרוח נשאה אותה
כאבק לעיניי
וכסערה חולפת
עברה על פניי
מותירה תחושה של בדידות"
ומפרסמת זאת כיצירה יפה, יפה ביותר! (שנוצרה מסיעור מוחין של שלושה יוצרים, שזה יפה עוד יותר)
[ליצירה]
תגובות