משפט אחד לא יכיל את שאני מרגיש, אַהוּבתי.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמודי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה ליתוש! [ליצירה]
- [ליצירה] שם היצירה נותן רקע למשפט, כזה יפה!! אני חושבת שגם סיפור שלם לא יצליח להכיל את כל הרגשות שבאהבת אמת. ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] תנסה בשני משפטים..אולי זה יעזור..? עזוב..יש לי רעיון יותר טוב..פעם הבאה תעלה את היצירה הזאת בצורת פנטומימה...אני חושב שהיא תבין. וכמו כן סתם לסקרנות שדרסה את החתול...אתה מנסה להתחרות עם אדם ברוך.. כי אם כן..אתה מתקרב לתיקו. בשאיפה לבעיטת עונשין שתכריע מאיר פרידמן...זה שלא מבין הרבה מהחיים שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מאיר פרידמן (זה שלא מבין מהחיים שלו?) [ליצירה]
- [ליצירה] הנה קטע שנכתב: אני מדבר בשפת "כולם מבינים" את שפתיי, אין צורך להניע את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן שלא תבואו לידי שמיעת המילים שאותן אני כל כך מסתיר. ואם לא הייתי שומע אני? אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר. זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז כשלא נותר דבר מלעשות. הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה. והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה [ליצירה]
- [ליצירה] אי אפשר להביע כמה, כי זאת לא כמות בכלל.. תנסה את זה: תגיד לה שאתה אוהב אותה כמו שהיא אוהבת אותך, והפוך. אולי הפוך נשמע יותר טוב... בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך יפה. כל כך כל כך כל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי. בחרת להציג את זה פחות "גס" (במובן של חיספוס). [ליצירה]
- [ליצירה] (מתורגם) [ליצירה]
- [ליצירה] ביקורת בבקשה... [ליצירה]
- [ליצירה] וזה סופו של השיר [ליצירה]
- [ליצירה] ("לדתיים בלבד"!) אולי אם היה עליו משהו, היה נדמה כי המנחה התקבלה. (במבט ראשון נראה יותר כמו ספסל, לא?) [ליצירה]
- [ליצירה] מה זתומרת, פלונית? [ליצירה]
- [ליצירה] וואי וואי, מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, היה הארותיי: באתי למשרד הפנים. * להגיד. למה רווח כל כך גדול? התיישבתי מול הפקיד במבטו *הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א) מיותר "הריני לדווח", אמרתי "עוברים עליי תשעה חודשים כמו, * חתך מיותר. למה כאן? כמו *בלידה - בלי אתה יודע מה אני חושב... (הריון). בלי מעשה *האהבה "הא" מיותרת בלי הצמדת אזני לבטנה בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - " הפקיד - *טרוד עד בלי די בחשכת יומו - מכוכבית עד סוף שורה מיותר. סימן באצבעו על מקום החתימה* נקודה. המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה) הפקיד *סובב את הטופס חזרה אליו אולי "החזיר הטופס אליו.." פניו, לעזאזל, נותרו קפואים. "ופשוטים ופשוטים הדברים אבל אלוהים - - לא לי פתרונים." בלחש הוספתי "לי, הצהרה ותשעה חודשים." חתמתי על הטופס ביד רועדת *- * למה כוכבית? למה ההפסקה הדרמטית? ... יצאתי להמשיך בספירת הימים. הרעיון של לידה נמשך אחרי 9 חודשים? לא. הוא תופס עד עכשיו. ומה מעכשיו? התעמקת ברעיון הלידה..). מנלם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו קומה טוב יותר. הלא כן? שי. [ליצירה]
- [ליצירה] היטבת לתאר. לבאר. יפה. [ליצירה]
תגובות