בצבוץ
קצת אחרת
-
בת 24,משתדלת לחוות.
http://liat83.photolight.co.il
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הו, מצוין. גם מביא איתו תחושה נהדרת. [ליצירה]
- [ליצירה] ברגע הראשון הרגשתי תמימות, מבט נוסף בתמונה, גרם לי לחשוב שיש כאן יד זרה, לא הרגשתי שילד יכול לתקוע את הכף כל כך חזק, עמוק ישר. אז עם מה נשארתי? מחשבות. (גם משו, לא?) [ליצירה]
- [ליצירה] אופס... שכחתי משהו, הכותרת בצבצה לי טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] פוקוס מעולה. לדעתי לא צריך שהכף תהיה מוטה הצידה, כי מספיק הפס האלכסוני של החול הבהיר מאחורה ש'מעיר את התמונה'. [ליצירה]
- [ליצירה] מיוחד (בצורה הטובה של המילה :)) אני הסתכלתי דווקא על זה שהרקע מטושטש והכף חדה. כאילו, כשאתה ילד העולם שבחוץ נראה הרבה פחות חשוב לעומת העיסוקים היומיומיים שלך שנראיים לך כמו כל העולם. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר גם להתקע הכותרת חביבה אך אני מרגיש שמשהו תקוע שם כאילו שהחיים נעצרים פתעום אך יכולים להעיף הכל הצידה ולעלות יפה מאד יותר אחר [ליצירה]
- [ליצירה] אני הסתכלתי דווקא על הניגוד בין החול לכף - מבחינת החומר. חול - זז חי תמיד היה... כף - פלסטית, מדוייקת, סימטרית, המצאה חדשה שלא מתכלה....תקועה... ממש אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! ילדות אבודה שמבצבצת ועולה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה גם בוץ, גם בצבוץ אולי אם הכף היתה נטויה מעט היה יותר מעניין. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה, כמה רגשות זה מעלה. דווקא אהבתי את זה שזה ישר ולא בזווית אחרת. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא,ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת,אבל אני מוכרחה: התמונה גזורה בצורה מרושלת ולא נעימה לעין, כאילו נערכה בחיפזון-העיקר להציגה ברבים.אבל מעבר לקטנוניות העיסוק בויזואליות של ה"יצירה" אני מתקשה להבין איך אדם יהודי מסוגל להשוות יהודי אחר לחיה, ובעצם לטעון כי הוא פחות ממנה. רק לי יש אסוציאציות של מלחמת העולם השניה? כמה רחוק עוד תגיע ההסתה נטולת הרסן הזו? האם היא תיפסק רק כאשר יישפך פה דם? האם אי אפשר לעמוד על עקרונות ולדבוק באידיאלים בדרכים חיוביות? מאט יקירי, כן. מאחורי כ-ל זוג עיניים יש נשמה. (ניצוץ אלוקי למקרה שסיסמאות ולהט המונים השכיחו ממך את העובדה), גם אם היא לא חושבת כמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה יופי אפשר להוציא ממילים אם מסדרים אותן בסדר הנכון! עושר ואושר של ביטויים וגם כמה הרהורים מתבקשים. [ליצירה]
- [ליצירה] לאחר ההסבר- הרעיון נפלא, ומסכימה כל כך, אבל.. עדיין לא מצליחה להוציא את זה מהטקסט.. אולי זו תוצאה של שבוע לימודים מתיש :-) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! אני אף פעם לא שובעת מן הים. לעניין הפוקוס, קיבלת תוצאה מצוינת אבל לא זו שכיוונת אליה. התמונה יוצרת תחושה מאוד ממוקדת (בגל הקרוב) ולא של אינסוף (הגלים ברקע). אני חושבת שקשה להשיג תחושת מרחק כשמצלמים מזוית כ"כ נמוכה (אין עומק). [ליצירה]
- [ליצירה] יחסי שינאה-אהבה, זו בדיוק כוונתי. מצד אחד, האדם פוגם בנוף- מציב עמודי חשמל באמצע ההרים, מתערב. מצד שני, אותם עמודים משתלבים נהדר ויוצרים יופי של קומפוזיציה (בעיניי). אנחנו הבוחרים איך להתבונן, ואולי גם בוחרים באיזו צורה להתערב לו למדבר, בשקט הנהדר הזה שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] שטח מת אפשר לפתור ע"י צילום במאונך.. אני עדיין דוגלת בתפיסת עצמים בשלמותם. חיתוך מתאים,לדעתי, אם רוצים להשאיר לצופה מקום לדמיון, או אם רוצים להביע בכך אמירה מסוימת. אבל זה היופי באומנות- אין חוקים ואין הגבלות! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] צחקתי תוך כדי כיווץ גבות (פעולה מוטורית מורכבת,אתה צריך לנסות פעם). אתה שנון ומשעשע, אבל לחלוטין לא ממוקד. נסה לזכור שגם אנחנו פה, ואסוף את רצף האסוציאציות לכדי סיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת, כאן זה לא פורום מפוני גוש קטיף (למרות שקל להתבלבל לפעמים) ועם כל אהדתי לרגשות הקשים, זהו אתר אומנות. ומבחינה זו, אין בצילום הזה ולא כלום. [ליצירה]
- [ליצירה] סתיו, אני דוגלת בגישה השמרנית ולא עורכת תמונות. זה אומר שהס מלהזכיר לידי פוטושופ, וגם לעולם לא אחתוך תמונה. זה מלאכותי בעיני וגורע מהאומנות.. אשר למיקום השחפים- הוא מכוון. אם את מכירה את חוק השלישים, ניסיתי לשחק איתו קצת ולמקם בין לבין (משהו כמו 1/3 וחצי) כדי שלא יהיה ממש במרכז, אבל גם לא ממש בימין. המיקום הקלאסי,לימין,התחיל לשעמם אותי קצת. אולי את צודקת בקשר לים-שיש יותר מדי ממנו בתמונה, אבל השאלה היא אם מצלמים מעט גבוה יותר, האם מקבלים את תחושת הסערה? ואגב, עומר- התמונה אכן אפורה, פשוט כי לא הייתה טיפת שמש בחוץ :-) אם למישהו יש רעיון איך להבהיר תמונות חורף שצולמו בלי אור, אשמח ללמוד. ו, כמקובל לומר כאן באתר, תודה על התגובות! [ליצירה]
תגובות