אמנם
חובב לנדוי
-
"כי אנחנו כאן בשבילך!
למה?"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הקטע ממש יפה התמונה אולי קצת לא.. [ליצירה]
- [ליצירה] . תמונה מדהימה. הריקוד המתפתל הזה שלה, והצל שאוחז בה- - - זה ממש יפהפה. איך עושים את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של דבר מקסים. השיר והתמונה. חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת [ליצירה]
- [ליצירה] וואו [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חזק ומרגש חובב שיר חזק ומרגש נהנתי מכל רגע של קיראה בו יופי של יצירה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, כיסוף. יצירה מדהימה!! השיר והתמונה כאחד. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לחובב. [ליצירה]
- [ליצירה] מרתק, כל העסק [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב אני מוציאה שלדים מארון הזמן, כל כך חבל שהוא האחרון גונז אותן במהירות מקסים, התמונה, היצירה והשילוב בין השניים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יאומן, מצאתי ארבע או חמש דרכים לקרוא את זה. וזה מדהים גם מבחינת הרעיון. הקטע הכי טוב הוא שלוש המילים האחרונות והנקודה. . [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ עצוב. עלתה דמעה בזווית עיני. הפנייה ההדרגתית של השיר מהמצב הכואב אל ה"חוסר שביעות רצון" שנובע מהתשומת לב המיותרת שהיא תקבל, לדעתה- זו הפואנטה של השיר. לדעתי החזרה בכל פעם על המשפט "זהו הרגע שממנו והלאה" מכבידה על הקריאה ושוברת את הזרימה של השיר. כדאי להוריד אותו ברוב המשפטים ולהשתמש בפיסוק נכון כדי לצמצם את המשפט. משהו כמו: "זהו הרגע שממנו והלאה המשפחה לא תחזור להיות מה שהייתה, שממנו והלאה לא כל הלילות ישמשו לשינה. זהו הרגע שבו יסומן מינוס במשפחה." [את המשפט האחרון אני לא כ"כ אוהב ולא כ"כ רואה איך הוא עוזר לתאר את העצב..., לדעתי, הוא מגלה מהר מידי על המוות שעליו מדובר] אפשר להשתמש כמה פעמים במשפט הפתיחה, זה יפה וזה נקרא "אנאפורה", אבל לא ברצף כזה ובכמות כזאת. נסי לשכתב ואני בטוח שהשיר ישתפר מאוד. בהצלחה! אבל זו רק עניות דעתי, עשי מה שנראה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] כל-כך נכון פתחת לי שערי גן-עדן עם השיר הזה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] לא באמת יש לי מה לומר חי על החס וחס על החיה. או משהו כזה.. רק בשביל שתהיה עוד תגובה, כן? חובב [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד יפה. כמו תגובה דתית לשיר של ביאליק. [ליצירה]
- [ליצירה] איכסה פשוט גועל נפש. לא רק שזה לא מתאים זה גם לא אומנות הדבר הזה... [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע ועמוק אין לי עוד מילים להוסיף על התוכן. פשוט מדהימות אותי ההשוואות לטבע. את השם לא הבנתי. לא ברור לי הקשר. למרות ששם השיר משך אותי להכנס ולקראו, לא מצאתי שהוא קשור לתוכן. יש אולי גם קצת מה לעבוד על המבנה, לחשוב יותר על צורת עימוד וכתיבה שיתנו עוד עומק ואיכות לשיר. לדוגמא: "אנחנו חייבים לגלים לנסות, גם אם נשברנו. אסירי תודה לרעם, ששבר את השתיקה" לדוגמא... שיר חמוד ועם פוטנציאל ענק. דרושה עוד קצת מחשבה וליטוש קטן. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב. "למלכה אין בית, למלך אין כתר. רק שבעה ימים- אביב, בשנה. וסגריר וחמסין כל היתר" (השורה הראשונה היא שם של ספר שאני ממליץ מ-א-ו-ד לקרֹא) [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מדוייק. ממש ככה. תחושות שעלו במדויק אצלי, כאשר קראתי את הספרים. {אגב, יש שני ספרים, קראת את שניהם?} הבאת תובנות יפות של אופטימיות: "שומעת שיר עצוב מתחבא מאחורי מנגינה שמחה היא שומעת עצב שהפסיד לשמחה" ואולם, יש מקום לשכתב את השיר ולעשותו פיוטי יותר ופחות "תיאור מדוייק", להוסיף מילים יפות וגבוהות יותר ועימוד נכון... זו עניות דעתי. מוזמנת אל הדף שלי. חובב. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים אהבתי את הסגנון שבחלקו מושאל משפת הנביאים- "סרה מעצבונה". לפעמים יש חוויות שנחקקות בנו ומסרבות להמחק למרות הכל. ישנו חסרון בלעמוד יציב כמו סלע והוא שהחרוט על סלע -חרוט לעולם. אהבתי מאוד את המבנה הניגודי: עומדת איתנה, אך עודנה מבכה; צנומה ומהססת לדעתו ולדעתה היא עומדת יציבה ועוד.. אהבתי גם את השימוש בטבע- רגבי אדמה וסלע. י"ום, יום ועוד אחד"*צריך לשים פסיק גם אחרי ה"יום" השני. זהו כלל לא "קטע". זהו שיר לכל דבר. ושיר יפה מאוד! המשיכי! [ליצירה]
תגובות