תנוע הרוח בסיעורין
סביב גלגל חמה מלהט
השוקע בים לאיטו
וצבעו כגוון הארגמן
מוקף צבעי פסטל בל יאמנו
תנוע נפש האדם בסיעורין
סביב אהבה גועשת ולוהטת
כיין אדום עתיק נושן
מפיח חיים בבני אנוש
וקושר שני לבבות
2002-1
אהבתי הו מה אהבתי!
את השקיעה על כל גווניה ותנועתה, את תנועתה של
נפש האדם, סביב אהבה גועשת הקושרת לבבות.
עברנו את כל זה אולם להזכר בזה עם שירך,
מתווסף אפקט יותר טוב וחזק יותר.
תודה לך:
חיים
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אהבתי הו מה אהבתי!
את השקיעה על כל גווניה ותנועתה, את תנועתה של
נפש האדם, סביב אהבה גועשת הקושרת לבבות.
עברנו את כל זה אולם להזכר בזה עם שירך,
מתווסף אפקט יותר טוב וחזק יותר.
תודה לך:
חיים
[ליצירה]
נוגע לא נוגע
אתה אוהב יקר
אתה אוייב וזר
כל כך מוזר
ועם זאת מוכר
אל תיגע
אל תיגש
אל תתחנן
האהבה תחזור
ותפעם ביננו
בדרך שלה
כי יש לה
שעון משלה
שמחוגיו סובבים
בין צירי הזמן
שבנתה לעצמה
בחנותו של שען הלב
[ליצירה]
ברוח נפנף...
אני זוכר שלקרובי משפחה שלי היה שכן שקראו לו נפנף והוא היה מחלל שבת וגר קומה מעליהם. והם היו חרדים.
פעמח'ת אחד מהקרובים התעצבן, לקח מקל של מטאטא ודפק על התקרב שהייתה הרצפה שלהם כשהוא מצעק:
"נפנף נפנף! גויים - מחללי שבת!"
ואולי הם היו קומוניסטים. אנא עארף? אולי הם אימצו את ירושלמי כשעלה ארצה...
הסבר אחר- ירושלמי לא זכה מעודו לנפנף על המנגל ועמי תקווה שיזכה לנפנף ולטעום ממטעמי על האש כגון קבב, שישליק, נקניקיות ומיני תרגימא אחרים שמעלים בי רעבון ותיאבון, בדרך הבייתה אקפוץ אולי לפלאפל טוב או לשווארמה על הנפנף.
תגובות