אבל שחף..זה בדיוק מה שעשיתי :-)
הווה- הילדונת השרועה על החוף
עתיד- בעוד מספר שניות תרוץ למים
והרגליים לא נכנסו לתמונה בטעות, ארבתי לקומפוזיציה הזו יותר מ20 דקות.. אני חושבת שהן מוסיפות את הפאנץ' לתמונה ובלעדיהן היא הייתה סתמית.
תמונה מאוד מעניינת.
הקומפוזיציה פשוט מעולה [זה שהילדה בקצה כל כך מוסיף!].
הרגליים למעלה, אמממ, בעיקרון הן הורסות, אבל מצד שני הן גם מוסיפות. זה נראה כאילו הן נכנסו בטעות [מה שאני משערת שאכן קרה], ולכן זה הורס, אבל כאוביקט מכוון הן בהחלט יכולות להוסיף. איך עושים את זה? אולי ע"י השם. אני ממליצה לך לחפש שם שיכלול גם את הרגליים שלמעלה בתוך התמונה, ויפתור את הבעיה הזאת.
בכל מקרה, מצויין.
אוקיי, אז אם ככה - מצויין.
באמת לא הבנתי את השם הקודם ותהיתי האם הוא מכוון לרגליים שלמעלה. [רק שלדעתי זה לא מספיק ברור שזו הכוונה. אבל זו כמובן הבחירה שלך...]
וואו!
הקומפוזיציה של זה נותנת נקודת מבט מעניינת ממש.
כשראיתי את זה היתה לי הרגשה של החול בידיים ממש...
הדבר שהכי נתן לי הרגשה של עומק בתמונה זה הרגליים למעלה.
רק דבר אחד- לא כ"כ הבנתי את השם, למרות ההסבר שנתת.
[ליצירה]
אבל שחף..זה בדיוק מה שעשיתי :-)
הווה- הילדונת השרועה על החוף
עתיד- בעוד מספר שניות תרוץ למים
והרגליים לא נכנסו לתמונה בטעות, ארבתי לקומפוזיציה הזו יותר מ20 דקות.. אני חושבת שהן מוסיפות את הפאנץ' לתמונה ובלעדיהן היא הייתה סתמית.
[ליצירה]
תמונה מאוד מעניינת.
הקומפוזיציה פשוט מעולה [זה שהילדה בקצה כל כך מוסיף!].
הרגליים למעלה, אמממ, בעיקרון הן הורסות, אבל מצד שני הן גם מוסיפות. זה נראה כאילו הן נכנסו בטעות [מה שאני משערת שאכן קרה], ולכן זה הורס, אבל כאוביקט מכוון הן בהחלט יכולות להוסיף. איך עושים את זה? אולי ע"י השם. אני ממליצה לך לחפש שם שיכלול גם את הרגליים שלמעלה בתוך התמונה, ויפתור את הבעיה הזאת.
בכל מקרה, מצויין.
[ליצירה]
אוקיי, אז אם ככה - מצויין.
באמת לא הבנתי את השם הקודם ותהיתי האם הוא מכוון לרגליים שלמעלה. [רק שלדעתי זה לא מספיק ברור שזו הכוונה. אבל זו כמובן הבחירה שלך...]
[ליצירה]
וואו!
הקומפוזיציה של זה נותנת נקודת מבט מעניינת ממש.
כשראיתי את זה היתה לי הרגשה של החול בידיים ממש...
הדבר שהכי נתן לי הרגשה של עומק בתמונה זה הרגליים למעלה.
רק דבר אחד- לא כ"כ הבנתי את השם, למרות ההסבר שנתת.
[ליצירה]
לא יודעת. התמונה כתמונה- מצוינת. קלאסית לחוק השלישים , מבליטה את הילד מבין שאר האנשים, והכי חשוב תופסת את המבט שלו-שנדמה כי לא שם לב למצלמה, וזה נפלא. אבל... כ"כ חשוך! נדמה לי שזה לא קשור לצמצם ומהירות,אלא פשוט עמדת מול השמש?
אם תרצי, אפשר להבהיר בעזרת תוכנת עיבוד, אבל אני נגד עיבוד רטרואקטיבי, אז לא שמעת את זה ממני :-)
[ליצירה]
נחמד, ועם זאת חבל. יש בתמונה פוטנציאל עצום שהלך לאיבוד בגלל זווית צילום. צילום בגובה הכתפיים יוצר חד-מימדיות, במיוחד אם הרקע הוא בצבע זהה. אני חושבת שזווית נמוכה (אפילו עד כדי להשתטח על האדמה) היתה נותנת רקע כחול של שמיים= ניגודיות נעימה לעין, וגם מעניקה נפח לאובייקט.
המשיכי לצלם, כל צילום משפר אותך! :-)
[ליצירה]
ואני חושבת שדווקא המילים ה"לא מכובדות" היו במקום. מדרשיסטיות וביינישים יקרים, יש גם עולם כזה בחוץ- וספרות אמורה להביע מציאות (כן,כן, גם אם היא לא אידיאלית). אדם שנמצא בתהומות כמו הדמות הזו, בהחלט ישתמש במילה "דפוק" ולא ב"אבוי לי".
ותמי, עשית לי הרגשה של ת"א (האהובה), וגם מעט הכאבת בסוף.
[ליצירה]
משום מה המחשבה הראשונה שלי הייתה שענן יורד מטה, כמו קרן -אור לעבר הפסל.. ורק אז הבנתי שאולי זו מזרקה פשוטה מאחוריו. בכל אופן, מעניין (למרות שחסר אור). העצים נראים ממש כמו ציור..
[ליצירה]
הביקורת נוקבת מדי לטעמי..
כדתיה ייצוגית מעולם לא דחיתי על הסף שואלי שאלות-פילוסופית-סתם-לעצבן, מעולם לא אמרתי למישהו שלא מן הציבור שלי כי "לא תוכל להבין", (אמת- אם לא נותנים ממנה במינון הנכון,יכולה להיות קטלנית ולהשיג תוצאה הפוכה), ומעולם לא מדדתי בגד מוזר עם חוטים מוזרים (טוב, זה כבר ויכוח אחר לגמרי...).
הציבור שלנו פיתח אהבה גובלת באובססיביות להלקאה עצמית. אולי הגיע הזמן לחשוב ולשקול האם זה באמת חיובי ומפתח,או להיפך.
תגובות