החלק שאני הכי אוהבת בצורה זה החזותי..
שוטטתי קצת,
ותמהתי לעצמי איך לא הגבתי עדין על זה.
תוהה לעצמי אם זה בארץ,
תאמת, יש לי בחדר תמונה ממש דומה, רק מהמרפסת שלנו עם נוף אנג'ל הנשקף..
בכל, מאוד מאוד אהבתי,
שקיעות זה ה-זמן שלי, אוהבת לטבוע בתוכם
ואני חושבת שבתוך השקיעה הזאת הייתי צוללת..
זה כן ייתכן.
לפני שנתיים היה איזה יום אחד של שקיעה כזאת מדהימה. גמלי בבית יש תמונה נורא דומה לזאת מאותו יום.
זה היה נראה כאילו השמיים בוערים, במובן החיובי של המילה..
(קצת אחרת, אני צודקת? זה צולם לפני שנתיים?)
התמונה אכן צולמה לפני שנתיים. למזלי דירת השירות שלי השקיפה על מרחבים פתוחים, ויכולתי להינות ממנה פי כמה (יש לי עוד הרבה תמונות מאותו ערב מדהים, לא ראיתי צורך להלאות אתכם).
ואת זוכרת את היום.. מעניין מה אלוהים ניסה להגיד לנו באותו ערב ולא הצלחנו להבין.
בעקבות מסרים אישיים שקיבלתי.. רק רציתי להצהיר שזוהי תמונה מקורית ולא ערוכה במחשב. היא צולמה ממרפסת בקומה העשירית של בניין המשקיף לשדות פתוחים (תמונה מדהימה לכשעצמה).
העולם שלנו מלא במראות בלתי נתפסים..
[ליצירה]
...
החלק שאני הכי אוהבת בצורה זה החזותי..
שוטטתי קצת,
ותמהתי לעצמי איך לא הגבתי עדין על זה.
תוהה לעצמי אם זה בארץ,
תאמת, יש לי בחדר תמונה ממש דומה, רק מהמרפסת שלנו עם נוף אנג'ל הנשקף..
בכל, מאוד מאוד אהבתי,
שקיעות זה ה-זמן שלי, אוהבת לטבוע בתוכם
ואני חושבת שבתוך השקיעה הזאת הייתי צוללת..
[ליצירה]
זה כן ייתכן.
לפני שנתיים היה איזה יום אחד של שקיעה כזאת מדהימה. גמלי בבית יש תמונה נורא דומה לזאת מאותו יום.
זה היה נראה כאילו השמיים בוערים, במובן החיובי של המילה..
(קצת אחרת, אני צודקת? זה צולם לפני שנתיים?)
[ליצירה]
התמונה אכן צולמה לפני שנתיים. למזלי דירת השירות שלי השקיפה על מרחבים פתוחים, ויכולתי להינות ממנה פי כמה (יש לי עוד הרבה תמונות מאותו ערב מדהים, לא ראיתי צורך להלאות אתכם).
ואת זוכרת את היום.. מעניין מה אלוהים ניסה להגיד לנו באותו ערב ולא הצלחנו להבין.
[ליצירה]
מסכימה עם ערוגה (אם הבנתי אותך נכון). יש 2 דרכים לצלם צלליות: או שהדמות חשוכה לחלוטין ואפשר לראות רק קווי מיתאר, או שהדמות מוארת באור רך ואפשר לראות פרטים. בפורטרט כאן השתמשת בשתי השיטות יחד.. זה חדשני, מעניין, ואם לכך התכוונת-אתה יכול להיות מרוצה מהתוצאה.
[ליצירה]
חזק (ומוכרחה לצטט בהקשר לכך, גרפיטי שמצאתי בשירותים ציבוריים מצחינים בלב ת"א: "הייתי רוצה להיות עכשיו איך שהייתי כשרציתי להיות איפה שאני עכשיו").
[ליצירה]
השילוב של פירות ההדר והפמוטים יצרו כאן אווירה "קדושה" אפשר לומר, אולי רוחנית. ואת זה אהבתי. אבל הפלאש על העלה התוחם מלמעלה ממש-ממש מפריע לתמונה, אפילו שהוא מטושטש.
הצל המאפיל את הפסל בדיוק באמצעו יוצר אמירה יפה בעיני, מין צניעות, משחק של גלוי ונסתר.
הייתי מטה את הפסל קצת ימינה, להשיג זווית שתופסת גם קצת מהפרונט שלו, לקבל עומק.
סה"כ נחמד, מחכה לראות עוד.
[ליצירה]
ואני חושבת שדווקא המילים ה"לא מכובדות" היו במקום. מדרשיסטיות וביינישים יקרים, יש גם עולם כזה בחוץ- וספרות אמורה להביע מציאות (כן,כן, גם אם היא לא אידיאלית). אדם שנמצא בתהומות כמו הדמות הזו, בהחלט ישתמש במילה "דפוק" ולא ב"אבוי לי".
ותמי, עשית לי הרגשה של ת"א (האהובה), וגם מעט הכאבת בסוף.
תגובות