אהבה וקסם בלשון עבר הווה ועתיד, מעין משאב בלתי מתכלה שיש ממנו בפנים וגם יוצרים ממנו עוד ועוד ועוד בדומה לנכסי רוח ורגש אחרים הקיימים בעולמנו המיוחד והטעון כל כך
[ליצירה]
אהבה וקסם בלשון עבר הווה ועתיד, מעין משאב בלתי מתכלה שיש ממנו בפנים וגם יוצרים ממנו עוד ועוד ועוד בדומה לנכסי רוח ורגש אחרים הקיימים בעולמנו המיוחד והטעון כל כך
[ליצירה]
תמיד כשקוראים שיר/קטע, כל אחד מוצא בו משמעויות משלו-שלא ברור אם מחבר היצירה התכוון לזה, אז מהיצירה המשעשעת הזו יצאתי עם תוכן אישי שכבר ציין אותו אחר כאן לפניי, היצירה הזו- בין אם אדם התכוון לכך, ובין אם לא, טומנת בחובה הרבה יותר מסתם תיאור מבדר של משחק ממכר. אדם- היטבת לנסח, לתאר ולהעלות חיוך ומחשבה, כדרכך....
[ליצירה]
מרציפן- רק אשב, כי שני השירים פורסמו ונכתבו מאותו מקום, באותו הלך רוח, ניזונים ומדושנים מאותו הרגש ולכן, אולי נתנו לך הרגשה דומה. עם זאת, לא רואה טעם בלחכות בפרסום "שישכחו". אין בפרסום יצירות כדי לרצות הקוראים או לנסות "לעבוד" עליהם, ולהכניס להם חומר בדלת אחורית....
ולגבי הערתך על עובדת השיר האמריקאי: בחציי אני אמריקאית,- חושב שזה קשור?! או במילים אחרות, לא הבנתי אם זה טוב או רע....
כל טוב,
איה :)
[ליצירה]
עדין, אהבתי את קטיעת השורות, זה זורם גם ככה ומשרת את המטרה, מעביר את הרגש. הייתי מוותרת על הפתיחה ומשנה את שם השיר- זה קצת קיטש בעיני, ופותחת ישר ביצירה-"כימי העץ וכו'". וגם בסוף הייתי מורידה את השורה "לעץ החיים" ומסיימת: "לאיש שיקטוף, בגן."
[ליצירה]
קליל.
השורה "רק רוח אמת של חורף עקשן" הפריעה לי קצת, כי השיר באמת קליל, חביב ונעים, אבל "רוח אמת" מנסה להכניס כאן תכנים ועוצמות שלא נמצאות בשאר השורות, הייתי מתאימה גם שורה זו לרוח השיר (תרתי משמע) ומשאירה אותה בפשטותה: "רק רוח קרירה של חורף עקשן" או משהו בסגנון...
תגובות