זריחה סתוית
פרודות אור עדינות, מציצות בלאט באופק,
כאומרות האם לנטות מחסדן על עולם אפל.
כדור עגול דוחק בקרעי רקיע כהה,
שולח הילתו הרחוקה עלי אדמה ספוגת טל.
קרני אור בתולות פורצות
מעירות לעולם חדש ונפלא.
[ליצירה]
זריחה סתוית
פרודות אור עדינות, מציצות בלאט באופק,
כאומרות האם לנטות מחסדן על עולם אפל.
כדור עגול דוחק בקרעי רקיע כהה,
שולח הילתו הרחוקה עלי אדמה ספוגת טל.
קרני אור בתולות פורצות
מעירות לעולם חדש ונפלא.
[ליצירה]
יש ויש. אני מכיר אנשים שכותבים כל כך הרבה וכל יצירה שלהם היא פנינה. אני מדבר על כתיבה ברמה גבוהה שמתפרסמת בעיתונים מובחרים וכאלה שלא "מספיקים" להגיע לשם.
אני מסכים ששיר, טוב לו שיתבשל, אך לא כולם. יש כאלה ששירם מושלם עם סיום כתיבתם וכל נגיעה- מיותרת. אין לאלץ "להבשיל" יצירות. אין זו חובה.
מכיון שהדברים נאמרים בדף היצירה שלי, אוסיף ואומר שלא יודע לאן לקחת את הדברים שנאמרו כאן, כלומר, האם ניסיתם לומר שאני מפרסם יותר מידי ולכן, ע"פ התיאוריה שלכם, כך הם גם נראים, או משהו אחר. אני כרגע בחרתי לא לקחת באופן אישי. אם תרצו שאקח- תגידו לי (לא אעלב).
יש אנשים שעולמם הפנימי כל כך עשיר שאין הם יכולים "להתאפק" ולשמור יצירות בפנים. להבדיל ממערכת העיכול, גם שם- אם מתאפקים- תהיה עצירות. יש לשחרר. ולשחרר נכון. (אין אני מעיד על עצמי ככזה).
אשמח להמשך...
תגובות