מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה! מזל-טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] מקווה שיולחן בקרוב, ושיצא לחן מוצלח לפחות כמו המילים =] [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד. סוף טוב, הכל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן מעודד שיר מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה נהדרת! הרעיון כ"כ טוב, ואת הבית האחרון אהבתי במיוחד... [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא התכוונתי לבכי מרורים, ידוע לי שאפשר להשתמש גם בביטוי זה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב נפלא. הסיום יפה מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע כמו רגע ששווה לנצור :-) יצירה ממש חמודה [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעולה, השורה האחרונה מתמררת... [ליצירה]
- [ליצירה] דוד ורביעית, תודה רבה לכם על תגובותיכם, שמחה שאהבתם! [ליצירה]
תגובות