באור הכבוי ששם.
בדרך שהולכת ונסללת עם בוא הרגלים
שדורכות עליהם
בבדידות שאין בה מזור עד
המפגש עם בדידות נוספת
בצמיחה התמידית שמקיימת קמילה
בהיסוס שלא יודע
מה, ואיך
במה שעוד לא הובן לי, אשִיח
(ותִתעטף עלי רוּחי)
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ליבי ליבי על יגאל.. עד מתי? [ליצירה]
- [ליצירה] מופלא.. כנסו, חברים. רק עכשיו גיליתי את היוצר הנהדר הזה. כיף לעיניים ומתוק ללב.. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין, ממש. ותודה לילד על ההמלצה. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין.. זאת הקרנה של נגטיב על היד ממכונת אור? [ליצירה]
- [ליצירה] .. חמווווווד! אגב, פשוט לכי יומאחד לגן ותלמדי את הגננת את הסוף הנכסף. חוצמזה, רציתי לתקן נקודה מאד בסיסית: בטהובן הוא המוסיקאי ה א ח ר ו ן שאפשר להגדירו נוגה!! אני מוחה בתוקף! זה מה שקורה כששומעים רק את החלק הראשון של סונטת אור הירח.. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, יש הבדל בין סיפור בהמשכים לסיפור יחיד. זה מסווג כסיפור בהמשכים שאולי רק בסופו יהיה ניתן לעמוד על האיכויות הסיפוריות שמתגבשות עם כל פרק נוסף. בפרקים בודדים רי אפשר להתייחס למרכיבים של סיפור יחיד- פואנטה, סוף בנוי.. גם אני מחכה בסבלנות. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב אכתוב כמה שטוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. חתלתול.. פתאום שלפתי מזכרוני את אהבתך לאוטובוסים.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא חושבת שיש הצדקה לבעירה, ואלי גם לא לסנה. סנה בתפיסתי זה שיח נמוך הקרוב לקרקע, ופה אתה מעלה את הצופה לשמים מה שיוצר תדמית קרובה יותר לעץ, אולי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. קראתי את זה בעניין, ומצאתי את עצמי שואלת מהו ההבדל הדק שמכניס קטע כלשהו לקטגוריית שירה. אם הייתי קוראת את זה ברצף שורתי אחיד, לא חושבת שזה היה מוביל אותי לחשוב על קיטוע השורות, אבל זה מה שדווקא ריתק אותי, אולי. [ליצירה]
תגובות