כן חשוב הסדר
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הוא לא בדיוק צוחק. הוא שם לב לפרטים שלא נדע צער [ליצירה]
- [ליצירה] עברתי יותר מפעם ויותר מפעמיים מול המודעה הזאת ולא שמתי לב....אשרי העירניים לשטויות.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מתאים בדרך כלל אני אוהבת שטויות מהסוג הזה, והדברים האחרים שצילמת מוצלחים בעיני. אבל כאן נראה לי שזה לא מתאים. בכל זאת - מדובר בהודעת פטירה... [ליצירה]
- [ליצירה] לענ"ד אין שום בעיה לפרסם תמונה כזאת- גם מודעות אבל הם סוג של אומנות.. בכל מקרה, קצת מפריע שזה ערוך השוליים בצד וכ"ו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקוה מאוד שהבן של הנפטר לא גולש באתר... [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך נטיות קצת מורבידיות, אבל מי אני שאפתח את הנושא.... : ) אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה צוחק על הודעת פטירה? [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחחח [ליצירה]
- [ליצירה] 114 מצטרפת לשרשר, מיקה מוה? אין אחר! והיא על בגרויות תכתוב, כי היא חושבת שזה טוב. היא לא יודעת עד כמה מסוכן לכתוב על עניינים כאלה כאן- כי יש כאלה,לא נעים שבחוסר נינוחות נעים כשנזכרים הם בתיכון ומה עשו אז לא נכון- איזה ציונים קיבלו, ואיך ישבו והתאבלו במחשבות על עתידם, ולמה לא למדו מוקדם... אני אחד מאלו ש היה להם ללמוד קשה ואם אוכל להתפרנס ודאי יהיה זה דרך נס. בקיצור ובלי הטפות של זקיינים לאלו שעדיין מאיישים ת'תיכונים, אומר תודה לגברת מיקה שאת השרשור כאן לא הפסיקה ויחד עם מי שעוד לא התעייף ל 120 נגיע בכיף. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך השב אלישענדב! (אם כי שינית שם באימייל...) השיר הזה נותר לי "כמו חידה", מה לעשות... נראה לי שלא נכון לומר "קרחת בשיער". אולי "קרחת בראש". אחרי הכל, קרחת היא הקטע חסר השיער. ומי יתן ויהיו הרבה רגעים בלי שמירה :) [ליצירה]
- [ליצירה] פששש... יפה מאד. הגעתי הביתה לשבת ורציתי לקרוא יצירה או שתיים. בסוף קראתי אחת. ונהניתי. אגב, מאיפה המקור, יעני מה שכתבת למטה בקטן? שבת שלום, ואל תאכזב אותה. [ליצירה]
- [ליצירה] . שעת רעוווא דרעווין! (ויש שאמרו רעבא דרעבין, ויש רק שאריות מזון לנצח אותו...) כבר אמרו לפניי שתמשיך לכתוב, זה טוב! נפגש בשמחות אח שלי ! [ליצירה]
- [ליצירה] שן, עשית לי חשק לכתוב (ויאמרו הגולשים אם זה רע או טוב) האם אתה בן עדות המזרח? (בימינו זה לא כ"כ מופרך) כי מתוך תגובתך לערוגת הגינה בצבצה לה עובדה בלי כוונה: "לפני ראש השנה רוב סליחות" אומרים רק ההם שאוכלים קטניות ומיד מפתחו של חודש אלול מתחיל מנהגם הכרוך במילמול בשופר, בווידוי וברוב פיוטים וחזן לא מוצלח שמרבה עיוותים. שתהיה שנה טובה לכולם בעיר בכפר ובכל העולם. [ליצירה]
- [ליצירה] 150 כבוד! מסקנות די פזיזות כאן אורי מסיק, אך אני במקומו הייתי מפסיק הוא שואל בגלוי אם כבר התחתנתי בלי לדעת אם אני, לחוץ או בשאנטי מרב כבר שנים עם אותו החבר והוא לי מציע אחריה לחזר?! שילחץ על בתו שתלך לחופה, אליי הוא פונה?! איזו חוצפה! אז מר אורי תקשיב (או אולי רק תקרא) עודני רווק,זה בינתיים לא רע אך שליחים כבר שלחתי לקיפטאון הרחוקה אולי יש שם איזו עלמה רווקה אז תהיה רציני,בטח יש שם מבחר, התוכל במטותא לבדוק לי מחר? (אופס תראו מה קרה לי, איזו תקלה אני מתחיל לחפש שידוכים בגולה, זו אינה המטרה שלשמה כאן הגבתי, ובשביל החרוז כנראה קצת נסחפתי, אז קבלו נא ביטול על אותן השטויות המבקשות מאורי לברר על פנויות השענו לאחור, תהנו מהשיר, ואת עניין השידוך- למקום אחר נשאיר...) [ליצירה]
- [ליצירה] קברת בפארק. שווה ערך. בלי ספק. הסצנה של ההתנגשות והאהבה ממבט ראשון קצת דביקה בעיניי אבל ניחא- גרמת לי לצחוק וזה טוב. (אם כי לא נדיר...) . [ליצירה]
- [ליצירה] . לטובת אלדר ייאמר שקשה להשאר לא שקופים כשצריך לכתוב על משפחתו של הושע בן נון. אחרי הכל, למי קוראים ככה ביומיום?. לטובתו ייאמר גם שהקטע כתוב עם הרבה חן והומור. הקטעים עם "נון זה שם של דג" או "אבא שלי היה בחברון..." היו בהחלט חזקים. שקוייעח. [ליצירה]
- [ליצירה] . לעניות דעתי,הסיטואציה של הריצה ליד המקורבים לא ממש מציאותית, וכמשל הוא לא מספיק מחודד. כמו כן אם הסוף הוא דרמטי, אז המשפט האחרון מנוסח טיפ-טיפונת הומוריסטי וזה לא שייך. בכל אופן בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] .שומו שמיים והאזיני ארץ ליד המחשב התיישבתי לכתוב ואת השרשור להעלות מהאוב כי בפעם האחרונה בה גלשתי להסתכל גיליתי דבר ממש מתסכל שאני רק כותב,ואורי משיב וחוץ משנינו, איש לא מקשיב. והנה בבואי שוב לכתוב אל האב דבקה לשוני לחכי (וזה כאב..) כי כתבה פה פיצקית עוד שוס עצבני והוכיחה את מה שכתבתי אני (שכל הדתיים את כולם מכירים דרך דודים, חברות וגם חברים) ויכלה, אם רצתה לענות בחיוב לגרום לאורי לארץ לשוב כי אחרי הכל, ביזנס וזה, אבל להבריז לאחיין זה ממש מבזה , ביום בו עומד הוא מתחת חופה עם כלה בשמלה לבנה ויפה. ודבר מה עוד גילינו, ממש מעניין שחרוז זה טעים בשילוב חלב-אם ואפילו גורם לעולָל בן יומו להפתיע בברכת המזון את אימו. איך גדל דור צדיק מול כל פיקסל ותו והילד לומד גם גמרא מעכשיו! אחיו הולכים בקייט לנפוש והוא ב"בבא קמא" שובר את הראש! הם קמו הרגע, אורזים ת'תיקים והוא כבר ער משעת "ותיקין"! זה הקטן עוד יגדל בלי ספק ותלוי אם גם הוא חרוזים יסָפֶּק כשיגדל וישב אל מול המחשב ויאמר "ממזי? זה מוכר אני חושב..." נראה לי שראיתי את שמו כבר פעם וכבר עולה בגרוני איזה טעם טעם מוזר, שלא בא אל גרוני מאז שהייתי תינוק גאוני. ויקרא לאימו וישאל לסיפור והיא תענה: "זה ההוא מהשרשור, שהתחיל עת היית עוד רך בשנים וממשיך עוד מאז כבר כמה שנים ואת דודה אודיה אתה זוכר? מי שידך לה? זה הוא ולא אחר. הוא הפך עולמות ושיגע פילים וכל זה בעזרת חרוזים דביליים שהגה ממוחו בשעות הזויות ועל כך גם לא חסרות עדויות." ויאמר התינוק, שגדל קצת מאז "וואו, באמת זהו קטע חבל"ז!" אז בואו נראה, חברים יקרים לאן יובילו מכאן שאר המשרשרים- [ליצירה]
תגובות