.JPG)
דפדוף בזכרונות
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לקצת אחרת אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר). [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט". שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מסקרנת היכן ומתי צולמה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ערוגה, כ"כ יפה! חסר לי רק עוד סנטימטר שמאלה, בכדי לא לקטום את התיבות. מי משתמש עדיין בטלפונים כאלו?? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! ממש נוגע ללב. את עושה דברים ממש יפים בש/ל! חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר. והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!" ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם... [ליצירה]
- [ליצירה] (האומר דברים בשם עצמו..) לקח לי הרבה מאוד זמן לעכל את הסיפור הזה. אחד הקשים שקראתי, עד כדי כאב פיזי. אני לא חוזרת בי ממה שחשבתי אז, אבל היום אני בטוחה שזה אחד הסיפורים המגובשים שקראתי. איך שאתה מצייר את הבדיוני, ואת האמיתי, שתהיה בריא. כולנו בעצם. זה סיפור טוב מאוד, אם כי אני מתחרטת על הרגע שקראתי אותו- ואולי אני מפגרת, אבל לי הפואנטות לא היו ברורות. לא בהתחלה ולא בסוף. סיפור שממשיך איתך הלאה, ועושה בך דברים חדשים. זה סיפור טוב. דווקא בגלל הקושי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. אני חושבת שדווקא הסרבול הופך את השיר למדוייק מאוד. (אבל מה אני יודעת). [ליצירה]
- [ליצירה] איך שיר נולד. "אבל כמה אפשר לכסות בעשן אינטלקטואלי של משוררים ולעשות עצמנו מבינים כאילו לא נהיינו לגמרי עיוורים למראות כה פשוטים כמו בוקר ושמים וצבע של עיניים ומי בכלל יודע מה המשחק ומה הכללים ומי בכלל מבין את המילים ומי רוצה לדבר הלא אפילו הדגים בים אומרים יותר" ("אבל כמה אפשר" של יונתן גפן מתוך "בעיקר שירי אהבה". יש המשך, אבל הוא פחות רלוונטי). ערוגה בוכיה. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, מה אומר לך לא אדע, שיר סיפור או אגדה, רק אומר שלוש מילים: קחי אותו לאט. (את הזמן. העולם עוד יחכה בחוץ). אולי ממרחק מהסיטואציה השיר היה יכול להתגבש למשהו שלם יותר. כי התחלת טוב, סיימת טוב, אבל באמצע זה הפך ליותר תיאור משיר. וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] "המהירות של המרחק ביננו: לא שאחד הלך והשני נשאר, אלא המהירות הכפולה של ההולכים זה מזה. מן הבית שהרסתי, אפילו השברים אינם שלי. ופעם היו המילים שרצינו לדבר יחדיו במשך חיינו כערמה מדוייקת של חלונות ליד בניין חדש, כשעדיין שתקנו. אינני יודע מה קרה לך מאז כשם שאינני יודע איך קרה לי מה שקרה לי מאז: לזכור הוא מן תקווה. (יהודה עמיחי) ולפעמים שבריריות הזכרונות פוער עוד יותר מקיומם. שתיקותיי, מ"ס. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי מאוד . טוב מאוד שכוכב אחד מעז. אני לא הייתי יכולה. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי מוותרת או על המחבת או על החיים, ביחד זה כבר כתוש דק דק לקורא. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] שי אתה שרוט. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני מוחה, אבל זה כתוב טוב מאוד מאוד. ואוף. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שאני יכולה להבין טוב למה זה מתחבר לתחנה המרכזית בעפולה. ואדם, כהרגלו, צודק. [ליצירה]
תגובות