צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
אריאן - למדתי משהו מאמילי (אם הבנתי נכון ) שכאשר יצירה יוצאת מהכשרה וכל אחד מוצא בה מהרהורי לבו אזי זה מוסיף לה.
אני כתבתי למעשה על מחסומי האליטות והמדיה. והם הרי חיים היום שם בוירטואליות. אולי חשבתי על דודו טופז. אולי הגבתי למאמר קטן שקראתי בעיתון. מישהו שם תרגם יצירה לכבודו של אדם שהלך לעולמו וכתב שם שאת היצירה הזו כבר תרגם X ותרגם Y וגם הוא פעם תרגם וכעת הוא מלטש ומוסיף. וזה הופיע בעיתון עם שמות כל האיקסים וה-Yים (לכך התכוונתי שהם מתכתבים [ומפרסמים\מתפרסמים] בינם לבין עצמם כל עוד הם חברים ומקושרים) והרהרתי ביני לבין עצמי שהם המכובדים המקושרים מהעיתון וממקומות אחרים מתכתבים אחד עם השני ונעזרים בשמותיהם של אחד והשני וזו מין רשת וירטואלית שכזו.
ולמחרת ספרו בטלוויזיה שגם האנציקלופדיה הוירטואלית ויקיפדיה - מסתבר שנשלטת על ידי 1500 מיוחסים, ומי שאינו ביניהם יקצר ממנו הסיכוי להוסיף לה. ונשאלת השאלה היכן המציאות, כאן - במקום בו אני יושבת - או שם במקום בו הם יושבים ? כי אנחנו הרי עולים\עולות על אותו GRID רעיוני ומשתתפים בו כולם, כמו בעולם של רעיונות ומחשבה, אלא שאת הקושאן על הדלת והמנעול לאותו מקום הם המחזיקים ולא אנחנו. ומסיבה זו מניחה אני כולם מגיעים לטוויטר ולפייסבוק. לא ניכנס לזה. וזו הייתה יצירה כועסת.
תודה לכן אריאן ומלודי על דבריכן הנעימים וכי אתן רואות את היצירה על תקן של שיר.
[ליצירה]
קראתי את שיר גור. וכעת ההצתה המאוחרת: מיכל הנסיכה ? "ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר ותבז לו בלבה."
טוב, מה כבר היה למיכל המסכנה מלבד טיפטיפה התנשאות שהגנה על לבה באמצעותה נגד הגבר היפהפה והאהוב הזה שהיו לו נשים ופלגשים לרוב ולבנו בכלל אלף נשים היו. גברים כאלה מעולם לא אהבו אשה ממש.
מתנגדת לאסוציאציה.
[ליצירה]
למצלול.חלק מהתרגום לא הופיע. כעת תיקנתי. או אולי זה רק דרך המחשב שלי ? אני פותחת את היצירה וחסרות בה שורות ואז, כשהיא כבר על מחשב ה"צורה", אני מתקנת מחדש. מכל מקום כעת היא מותקנת כהלכה.
תגובות