צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
תודה רבה. אני שמרתי את היצירה הזו להזדמנות מיוחדת, ובאמת, לא ברור לי כיצד, אך היא עושה לי טוב על הלב וזה מה שחשוב. בדרך כלל אני כותבת דברים עצובים או ביקורתיים.
שוב תודה וחג פסח כשר ושמח לכולם
ליאורה
[ליצירה]
ואילו אני זכיתי לראותך
במכנסיים קצרים וסנדלים
יושב בביתך כאיש משפחה
אוכל, אולי סלט חצילים,
ואף פעם ומעולם לא סיפרתי
ולא אמרתי מילה
לא לנילי,לתום,ובודאי לא לך,
מהי עבורי השירה.
ורק את פניך אזכור,
טובים כרגבי אדמה
ותלתלים שהיו פעם זהובים
ועיניים של מילה טובה
נוח בשלום על עפרך
נתן יונתן מאוולון
בדוגית זהב ומפרשי משי
לשם יישאוך הפיות.
[ליצירה]
את היצירה הזו הכרתי לראשונה בקטעי ציטוטים בספר ילדות מקסים שנקרא היה "אילן גדל בברוקלין" על חיי מהגרים אירים בניו יורק בחצי הראשון של המאה העשרים (גם סרט עשו ממנו) ומולי מאלון כיככבה באותו סיפור בו האב היפה ג'וני, שאהב את הטיפה המרה, נהג לשיר את היצירה הזו. וגם באנגלית יצא ששמעתי אותה וכעת גיליתי אותה אצל אביבסתיו. שתרגם היטב ורק חבל שלא ניתן תרגום זה לשיר [בעיברית] לפי המנגינה שאני מכירה.
.
[ליצירה]
מים זוכרים הוא עקרון הרפואה ההומיאופתית אשר לפיו מרטיטים מים עם חומר, מוציאים משם מאית ומוזגים בבקבוק חדש, מרטיטים, וכן הלאה, עד שמגיעים למצב שבו אין במים כלום, כאילו פרודה אחת תיאורטית או שום דבר ממנה נמצאת בכל מימי האוקיינוסים, ועדיין המים מרפאים כי המים זוכרים. זהו עקרון ההומיאופתיה. ולי נראה שאם כך הדבר כל מים שבעולם זוכרים את הכל ואולי מסוגלים גם לרפא את הכל שהרי הם הורטטו באופן טבעי, על ידי גלי הים, מטס הארץ והסתובבותה במהירות עצומה סביב עצמה וסביב השמש בחלל. ויש בכך גם סתירה לעקרון ההומיאופתיה.
וזה העיקרון של המים הזוכרים.
תגובות