מתוך ראי
שתי בבואות
צעקה שנפלטת
כבר מתחיל לכאוב לי
הראש.
על המיטה
שתי נפשות
סרבולים של חלקי גוף,
כבר מתחיל לכאוב לי
משהו אחר.
זה רץ כמו סרט...
נדודי שינה
אחד עשר חודשים
שנשברים כמו רסיסי זכוכית
כבר לא ניתן לאחד.
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ..... מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה....אהבתי,אפילו הזכיר לי תקופה...... [ליצירה]
- [ליצירה] *** מילה אחת אשר תספיק- מדהים. כתיבתך יפה...נהנת לקרוא את יצירותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] **** פשוט אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] **** נפלא. אין הרבה מה להוסיף, השיר זורם וכמה שהוא כואב הוא קליל, זה בדיוק הסגנון שאני אוהבת. יפה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] **** וואו, ממש אהבתי, אני חייבת להודות שזה היה לי צפוץ קצת אבל ייתכן והרצף הזה מתבקש, בכל אופן עומד משהו מאחרי זה...משהו כל כך עצום,עמוק כואב,פשוט אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם.. מסכימה עם אלה שהגיבו אכן יפה, מעלה אסיצואציה של בגידה, כך כך עצוב.... מקוהה שהסוף האמיתי אחר... [ליצירה]
- [ליצירה] **** אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר.... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה. [ליצירה]
- [ליצירה] *** יפייפה, מעניין ומרתק. [ליצירה]
תגובות