תחילת שמים לאינסוף
אוספים להם כוכבים אפלים,
תחילת שמים לאינסוף
צובעים את הקשת
שחור.
במבט עגום, מדוכדך
חופנת פניי
בייאוש
לא נורמלי,
בעצב
מיותר...
בראשית נעוריי עודני
והגוף יתכסה בעפר.
[ליצירה]
גדול!
וואו.....
מאיפה לעזעזל הוצאת את זה?
מדהים!!!!!!!!!!
התרגשתי,
הבתלבלתי,
התלהבתי,
הזדהתי....
זה כל כך נוגע,
לא יודעת , אני עדין מחפשת את המילים לתאר את הרגשות שעלו בי תוך כדי קריאת השיר.
אמיתי כל כך.
בקיצור : חבל"ז
[ליצירה]
****
אין לי מושג אם ירדתי לשורש העניין, אני רק יודעת שכדי לפתור בעייה מסויימת זה להיות מודע לה ולהודות שהיא קיימת, יש כאן תחושה של הכרה באמת ומשם הדרך לפיתרון קלה יותר....
תגובות