זקוק לשמונה שעות, לפחות קודם אעמוד לפנייך. מדבר עימך כבר מספר שבועות, ולא בא דבר אל קרבייך. את לא נמצאת במילים,
שבאים אליי בשעות הליל. אחכה, אולי, עוד כמה זמנים, אחזה באור פניי-פנייך.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואו זה ממש יפה. מזל שיש יצירה אקראית. [ליצירה]
- [ליצירה] "שבאים"? טוב זה לא הדבר היחיד שלא הבנתי, אבל כנראה אין לי סיכוי לרדת לעומקים המרומזים כאן. די לי בקנקן היפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] "שבאים"= אנשים שבאים מ"שבא". ראה, מלכת שבא. אך סתם צוחק. נכון. תיקון. [ליצירה]
- [ליצירה] זה... לא אמור להיות 'שבאות'? [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. צריך להיות "שבאות". תודה, הלך [ליצירה]
- [ליצירה] תחושת פיקשוש קטנטנה . צריך את הביטוי שידבר על ההרזיה של משא הנפש. ושיוכל להיות 'הסיבה' למשפט של הרופאה. מילה על האירוע שהשיל ממך 'קילוגרמים מיותרים' חוצמזה, פשוט נהדר גם בלי עזרת רחל. [ליצירה]
- [ליצירה] . נהנתי לקרוא ולחכות לצלצול הבא שרק יבוא [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי להגיב כבר אתמול ולא ידעתי מה לומר. אז אומר שזה יפה מאוד ככה כמו שזה. ואני מעדיף לחשוב שזה נראה ככה כי כך רצית ולא כי אין סורק. וזו לדעתי התמונה הטובה בשלישיה האחרונה. והחצאית והמים וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים לבד זה פתרון, ולפעמים אפילו, הוא הפתרון הנכון. סוערה, סיפור נחמד... [ליצירה]
- [ליצירה] * אהבתי את שורות הסיום. כתוב יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] * אמאל'ה, גרמת לי גם לרצות לברוח ומהר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. (יש לי 'סנטימנטים עמוקים' למילה חיכיון.) הערות: הסיומת "בלבן" בשורה שמא יצאתי לחולל בלבן לא הסתדרה לי מבחינת המקצב. נדמה לי שכדאי לסיים את השורה עם הברה פתוחה. וגם הסיום קול דודי דופק, מיותר לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד. גם אני זוכר רגע כזה מפעם עם איזה עץ. אבל זה לא הזכיר לי כלום. כיף ששבת לכתוב לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני הק' מצטרך להנ"לית שמעלי. רוצה לומר לך כמה מילים והן די מתוקות. אהבתי את הסופים של השירים גם בזה וגם באחרים. הם מקפיצים את כל הקודם להם מעלה מעלה. (למשל הסיום, 'דע רק זאת ~ (...)ואני, כשאינני חכמה', שאגב הזכיר לי את 'את הכי אבודה כשאת שיכורה' של הכנסיה) [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי לקרוא [ליצירה]
תגובות