[ליצירה]
ערוגה זה- "שעורגים אליה"
אני חוזר בי.
כנראה שהאוירה שבה קוראים, משפיעה על איכות הקריאה.
מה שהופך סיפור לאיכותי, הוא היכולת שלו לשאת ולכלול, ואני חושב שאת עושה את זה מצוין כאן. דמויות שונות ומגוונות נרקמות לעלילה, ונכנסות בדיוק מתי שצריך אותן.
גם המתח עדין- מה היא עושה בבית החולים, מי מת, מה קרה, וממשיך לאורך כל הסיפור ולא נקטע.
אמנם השפה בתחילת הסיפור מליצית מדי, אבל זורמת (אני לא כ"כ אוהב את המילה "קולחת"), וזה מכפר.
זה מאוד יפה. אם יהיה לך זמן תכתבי עוד כאלה.
ושלא נדע.
[ליצירה]
א. זו לא שירה.
ב. זו לא אמת.
ג. לא כך, לא כך.
אינך רואה מה אתה עושה? בעברית פשוטה קוראים לזה "התנתקות".
מי שמחריב עם מילים, ממשיך את דרכם של מחריבי הבתים.
[ליצירה]
איפכא.
כמו שציינת בתגובה הראשונה, האיש הוא רק דמות ספרותית. אני לא חושב שיש עניין להציג אותו בתור "דוחה ומגעיל", כי הוא לא באמת קיים, אלא בא לייצג את החולשות האנושיות שבאדם, וככזה יש להתייחס אליו.
גם חתלתול: אינני בא להצדיק תרבות חיצונית וניהיליזם, אלא להדגיש את הקיום של מישהו כזה בכל אחד מאיתנו, ומתוך כך להגיע אל ההכרה שהוא עושה בנו משהו, שיש לו תפקיד.
נ.ב- ברור שיש יותר מדי אידיוטים כאלה, ועל כך יכול להעיד כל ותיק דייטים, אבל אין זה הופך את הסיפור לכזה שעוסק בנושא, אלא למשהו אחר, עמוק יותר לדעתי- כזה שעוסק בנפש האדם.
[ליצירה]
ויתור על הנקודותיים בתחילת כל בית, ירחיק את הסוציאציה הראשונית משירו של גפן ויביא אותו למקום שבו את רוצה לראות אותו, "אל המוות והשכחה".
אל תשכחי להיות בריאה.
תגובות