אכן, ממש חוצפנים, אלה. כאילו, פסדר, מה שהם אמרו אז בסבבה, אבל כזאת נימה של זילזול! אם הייתי מכירה אותה, הייתי מרביצה לה. (אני מכירה אותה, אני מרביצה לה.)
ב"ה
כמובן שיש כאן אלגוריה עצומה. אין ספק. היוצר/ת בא/ה להראות עד כמה כל העולמות משתלבים יחדיו, ואיך עולם האינטרנט והעולם האמיתי נפגשים, כי הכל בא מאותו מקור.
והרי הפירוט:
"אתר האינטרנט נמצא" - האתר שאותו האדם מחפש נמצא, הוא מצא את הכיוון אליו הוא רוצה ללכת.
"ממתין לתשובה" - אך כמובן, יש עליו להמתין לתשובתו של הקב"ה...
"מתחיל להוריד מן האתר" - לאחר קבלת התשובה החיובית, (וכמובן גם במשמעות של חזרה בתשובה), מתחילים להוריד מן השפע העליון. היוצר/ת המהולל/ה רומז כאן שאין בידינו להגיע למעלה, ולכן עלינו כביכול להוריד אלינו את האתר, למשוך מהשפע שלו.
"פותח דף" - כמובן, רק אחרי תהליך כואב ומייגע זה אפשר פתוח דף חדש. ניכר שזאת שורת המחץ, ואליה חותרת כל היצירה כולה. התהליכים שתוארו ביצירה לא קורים סתם למען ההנאה, אלא הם מקדשים את המטרה - הדף החדש, ההתחלה הנקיה והטהורה. ניתן לראות את הרמז לכך גם בשם העמוק של היצירה, שכמובן נבצר ממני להבינו עד סופו - כל פעם מחדש... מכאן ניתן ללמוד גם שהיוצר/ת לא רק אומר/ת שהדברים אלו, הם שמאפשרים להתחיל מחדש, אלא גם מעודד שלמרות שכל פעם צריך להתחיל מחדש ולפעמים משתבשים דברים, חייבים להתחיל שוב מחדש, עם כוחות חדשים ועם רצון, ולפתוח דף חדש ונקי לגמרי...
איזו יצירה עמוקה. אין ספק.
קודם כל-
אחלה רעיון. הרי כולנו יושבים מול המחשב בבהייה כזאת לא ברורה אבל אף אחד לא קישר את זה למובנים אחרים. היופי בשירה הוא שהפרשנות ונקודת החיבור לכל שיר היא אישית אך אף על פי זאת אני חושבת שהחיבור של היצירה לתשובה ולדת ממעיט מערכה הטהור והמורכב של היהדות. בעניי הפשטות של היצירה דורשת פרשנות פשוטה , אני רואה את זה כמו תיאור של קשר זוגי בעטיפה קרה ורמיזה למחזוריות- הכוונה היא שבכל קשר אתה מרגיש שאתה נשאב לכל הכיוונים אם זה לבכי ולייסורים או לצחוק והקסם שבאהבה, כל זה בלי יכולת רגשית לשים לב להדדיות העניין, להבין שיש פה צד שני שמרגיש שהוא נשאב ומתרוקן, וכל אחד מרוכז בהתאהבות הפרטית שלו בשני או בכאב שנוצר לו בקשר.. והפאנץ' כאו, הוא שזה בעצם אוניברסלי, כי זה אינטרנט, והוא מסיר ממך את כל ההגדרות - הומו, לסבית, זה לא משנה איך החברה בחרה לעגן את הרגשות שלך בתוכה, ככה זה , ככה נראית הבועה הזאת של האהבה.
[ליצירה]
הו, תודה לך!
אכן, ממש חוצפנים, אלה. כאילו, פסדר, מה שהם אמרו אז בסבבה, אבל כזאת נימה של זילזול! אם הייתי מכירה אותה, הייתי מרביצה לה. (אני מכירה אותה, אני מרביצה לה.)
[ליצירה]
חחח.
איזה חמוד זה.
נכנסתי לכאן שוב, בכלל לא זכרתי שכבר קראתי את זה. זה ממש חמוד.
ומישי ואוהב ממש רשעים. מה את, שמוליקיפוד?
תרביצי לב חזק, גם בשמי. סתם...
[ליצירה]
מדהיייים!!!
ב"ה
כמובן שיש כאן אלגוריה עצומה. אין ספק. היוצר/ת בא/ה להראות עד כמה כל העולמות משתלבים יחדיו, ואיך עולם האינטרנט והעולם האמיתי נפגשים, כי הכל בא מאותו מקור.
והרי הפירוט:
"אתר האינטרנט נמצא" - האתר שאותו האדם מחפש נמצא, הוא מצא את הכיוון אליו הוא רוצה ללכת.
"ממתין לתשובה" - אך כמובן, יש עליו להמתין לתשובתו של הקב"ה...
"מתחיל להוריד מן האתר" - לאחר קבלת התשובה החיובית, (וכמובן גם במשמעות של חזרה בתשובה), מתחילים להוריד מן השפע העליון. היוצר/ת המהולל/ה רומז כאן שאין בידינו להגיע למעלה, ולכן עלינו כביכול להוריד אלינו את האתר, למשוך מהשפע שלו.
"פותח דף" - כמובן, רק אחרי תהליך כואב ומייגע זה אפשר פתוח דף חדש. ניכר שזאת שורת המחץ, ואליה חותרת כל היצירה כולה. התהליכים שתוארו ביצירה לא קורים סתם למען ההנאה, אלא הם מקדשים את המטרה - הדף החדש, ההתחלה הנקיה והטהורה. ניתן לראות את הרמז לכך גם בשם העמוק של היצירה, שכמובן נבצר ממני להבינו עד סופו - כל פעם מחדש... מכאן ניתן ללמוד גם שהיוצר/ת לא רק אומר/ת שהדברים אלו, הם שמאפשרים להתחיל מחדש, אלא גם מעודד שלמרות שכל פעם צריך להתחיל מחדש ולפעמים משתבשים דברים, חייבים להתחיל שוב מחדש, עם כוחות חדשים ועם רצון, ולפתוח דף חדש ונקי לגמרי...
איזו יצירה עמוקה. אין ספק.
[ליצירה]
נו באמת
קודם כל-
אחלה רעיון. הרי כולנו יושבים מול המחשב בבהייה כזאת לא ברורה אבל אף אחד לא קישר את זה למובנים אחרים. היופי בשירה הוא שהפרשנות ונקודת החיבור לכל שיר היא אישית אך אף על פי זאת אני חושבת שהחיבור של היצירה לתשובה ולדת ממעיט מערכה הטהור והמורכב של היהדות. בעניי הפשטות של היצירה דורשת פרשנות פשוטה , אני רואה את זה כמו תיאור של קשר זוגי בעטיפה קרה ורמיזה למחזוריות- הכוונה היא שבכל קשר אתה מרגיש שאתה נשאב לכל הכיוונים אם זה לבכי ולייסורים או לצחוק והקסם שבאהבה, כל זה בלי יכולת רגשית לשים לב להדדיות העניין, להבין שיש פה צד שני שמרגיש שהוא נשאב ומתרוקן, וכל אחד מרוכז בהתאהבות הפרטית שלו בשני או בכאב שנוצר לו בקשר.. והפאנץ' כאו, הוא שזה בעצם אוניברסלי, כי זה אינטרנט, והוא מסיר ממך את כל ההגדרות - הומו, לסבית, זה לא משנה איך החברה בחרה לעגן את הרגשות שלך בתוכה, ככה זה , ככה נראית הבועה הזאת של האהבה.
[ליצירה]
אתם קרועים אתם!!!
בבקשה, פיקוח נפש- תגידו לבנץ שיראה את זה- ואולי נפשו תינצל במקצת, בכל אופן אני רוצה שהוא יראה את זה.
מישהו הפנה אותי שוב לאותו 'הרהור' מקסים, קראתי אותו כמה פעמים, ירדתי לתגובות, ואז.
טוב, בנץ, עכשיו לא נעים לי. אבל, נו באמת- עצה לחיים טובים ושלמים יותר- אף פעם, אבל אף פעם-- גם אם זה הדבר הגרוע ביותר ששמעת, שאתה הכי לא מסכים איתו בעולם, אף פעם אל תגיד על דעה של מישהו, או על דברים של מישהו אחר שהם מגעילים ומטומטמים, כי לפי דעתי, לפחות, זה מראה אך ורק על הרמה של האדם שאומר את זה. אתה יכול שלא להסכים, לחלוק, או במקרה שלך- לתקן דברים של מישהו אחר, שלפי דעתך זוהי טעות. בדבריך אלה, (טוב, חוץ מכך שממש בידחת אותי, אתה ממש בן אדם משעשע!!) כל מה שהשגת זה פירוד בעם ישראל, והרי נאמר לא תשנא את אחיך בלבבך, ואהבת לרעך כמוך - וכל שאר הדברים השחוקים האלה, שכנראה עדיין לא חדרו אלייך- אין שום סיבה לקלל ולהשמיץ סתם.
עד כאן הקדמה.
עכשיו- תגובה עניינית לדבריך-
תראה, יש טעות בסיסית בדבריך- גש נא לראש העמוד, ותראה מה כתוב למעלה- זה הרהור.
הרהור זה לא שיר, הרהור בהגדרתו- שנייה, אני אלך להביא מילון..
"הִרְהוּר- מחשבה או רעיון החולפים בראש."
אכן, כמו שאמרת- הם חולפים. אף יותר משיר.
למה אנשים שמים פה שירים שלהם? למה לא לשמור במגירה? כנראה שרוצים לשתף אחרים בזה, שאנשים יביעו את דעתם בנוגע לשיר, איך השיר- האם השיר יפה, הצורה, התוכן, דרכי עיצוב, וכו'. כנ"ל עם סיפור, תמונה--- אבל הרהור? למה שי יקירנו שם פה הרהור שלו? האם מחשבה או רעיון החולפים בראש יכולים(/צריכים) להיות יפים? זה משנה בכלל? הם אמורים להביע רעיון מסויים. ישנם רעיונות שמובעים באמצעות שיר- ומוגדרים שירים, בגלל צורתם, בגלל שהכותב החליט שהם יהיו שיר. שי החליט שמה שהוא כתב ייקרא הרהור. כנראה שהוא בא לומר שהוא לא רוצה שרק נסתכל על היופי, אם בכלל-- אלא על הרעיון, נטו.
אני מניחה שגם הכותב הדגול של הרהור זה רצה שנדבר עליו. הוא לא רצה שנגיד על זה 'יפה', 'שכוייח'-- או כל תגובה שטחית אחרת. ואולי גם הוא המשיך לחשוב על אותו רעיון, להרהר בו- אולי הוא שם את זה פה בשביל לשמוע מה אחרים חושבים,
אני בתור אחת שכותבת קצת פה ושם, יודעת שאם אני מפרסמת שיר, אני רוצה תגובות שיהיו קצת יותר מהנהון, או משהו.
ועוד משהו- ברגע שמשורר מפרסם שיר, כל אחד יכול לכתוב מה שבא לו עליו- אביא לדוגמא את המורה שלי לספרות שהתווכחה עם דויד גרוסמן בכבודו ובעצמו על סוף של ספר אחד שלו- וזה לגיטימי לחלוטין- הוצאת יצירה מהידיים שלך, היא כבר לא בידיים שלך-- אלא של הקוראים.
משום מה, יש לי הרגשה שמישהו עובד עליי ומה שכתבת זה סתם בצחוק, לא ייתכן ש.... אולי פשוט לא הבנתי אותך נכון, למרות שלא יודעת כמה פירושים יכולים להיות ל'מגעיל ומטומטם'. נו טוב. לא ברור לי למה הגבתי כל כך ברצינות ובאריכות, אבל זה הכל למטרה טובה.
כל טוב,
עדי.
תגובות