[ליצירה]
הי!
גם כשאני הייתי קטן אהבתי הרבה להיות עם הכוכבים האלה :-)
[ואח"כ אי אפשר לראות כלום כשפותחים את העיניים...]
יפה מאוד :-) אני דווקא אהבתי את העירפול הזה בכיוון של היצירה... נראה נוטה לאופטימיות, אבל עם טעם של החמצה של משהו...
[ליצירה]
א. מצטער, אבל לא ממש הבנתי מה כתבת על הנקודת ראיה הפרטית מול הכללית, על הכחול מול האדום וכו', אז קשה לי קצת להגיב על הדברים...
ב. צריך להבדיל בין 2 חלקים שונים. הבנאדם אכן רע ומזיק, כמו שאת אומרת, כי יש לו כוחות, והוא מנצל אותם לרעה. הוא מקלקל. עד כאן נכון.
חוץ מזה, יש עוד דבר אחר, שנקרא הסגולה של אותו בנאדם, והיא קשורה לעצם קיומו, ולא למה הוא יעשה עם הקיום הזה. זה דבר שמועיל בכל מקרה.
יוצא שהמעשים שלו באמת מזיקים לנו, אבל עצם זה שהוא קיים, עוזר מצד שני...
זה קצת קשה לקלוט את זה (וכמובן שזה לא כזה פשוט, נושא שיש הרבה מה ללמוד ולהעמיק בו), אבל ככה זה לדעתי.
[ליצירה]
נפש ממללא
למי בדיוק כתבת?
הגישה שלי אכן קאנטיאנית במידה מסוימת, אבל לא ראיתי איפה אתה חלוק עלי...
להפך- דווקא אמרת די מה שהתכוונתי...
אז אולי כתבת למישו אחר? אבל לא ראיתי פה עוד מישו עם דעות קאנטיאניות, כולם ניסו דווקא לערבב את כל הגורמים...
[ליצירה]
ואני הבנתי
שהגושים זה רק בשביל להגיד הרבה חימר... יעני היא כיסתה את עצמה בכיסויים, והתכחשה לעצמיות, הראתה כלפי חוץ דמות אחרת.
עכשיו גם מובן השפט של "לא לנשום יותר מדי ממני"- להזהר שלא לגעת שוב בנקודה הפנימית, אלא להמשיך לשחק את המשחק.
לגבי העמידה בצד, לא יחסתי לזה חשיבות משמעותית, אנ'לא יודע...
והמשפט האחרון, כמובן, כמו אלה שאני אוהב- אתה קורא, קורא, נדמה לך שאתה בעניינים (או לפחות אתה ממציא לעצמך איזה משהו הגיוני שיכול להכנס במילים), ופתאום, במשפט האחרון הכל מתרסק...
ואתה לא מבין פתאום- "הלו, מאיפה זה הגיע? מה הקשר? שניה רגע, אני חוזר להתחלה, להבין הכל מחדש...".
יופי של יצירה אסתר :-)
[ליצירה]
אוי!
ממש עצוב... מסתיים ביאוש טוטאלי שכזה, חוסר אונים...
אבל המשלה יפה מאוד- על החדר האפל והקשרים, האור שמעבר לדלת...
וכמובן- ברוכה הבאה!
הרבה הצלחה :-)
תגובות