[ליצירה]
ואיך אוכל אשיב פניך ריקם
שחנותי פתוחה לרווחה
ומקיף אנכי לכולם
היד כותבת והפנקס פתוחה
וכעת הכל מתוקן לסעודה
לא עוד תבקש נפשך
כי אין לי עוד בעולם מלבדך
עכשיו שנותרנו אני ואתה
[ליצירה]
מצוין. מצא חן בעיניי משל הבצל שלך. הביצוע והרעיון נפלאים.
להיות אחד, אגב, זה בידי הדובר תמיד. ואולי לא היה בצל לטגן אם מלכתחילה היה הדובר אחד..
[ליצירה]
---
נו, באמת איזה חגב?
אולי אייר עם כל חגיו?
(יום עצמאות וירושלים
ול"ג, וזהו רק בינתיים
כי מחכים לנס גלוי
אשר יוליד עוד חג בילוי)
אולי חג-גב שבו שמחים
על הצלחת הניתוחים
(של אלה שלוקחים ת'ריסק
ומנתחים פריצת כל דיסק)
ואולי חג-אב שיום האם
הוא לידו - משעמם!
(אולי בעצם ה"חג-אב"
הוא ט"ו באב המאוהב)
איזה חגב אם כן מרב
לדעתכם בסוף תאהב?
ורק לידיעתכם, אגב
היא כלל לא תימנית- מרב
למרות שממזי הנלהב
כבר בשירשור לעיל כתב:
"היכן אתם שם, במצרים?
אולי בתימן, הרחוקה כפליים?"
[ליצירה]
---
ממזר אם כן, נשאר ממזר
וכראוי למתגייס
כמעט אל כל פזמון חוזר-
ז'רגון צבאי הוא מייחס
ממזר, רק את אוזניך שטוף
כי יש הבדל עוד לפעמים
בין תוף סתמי לעור התוף
(או שמא שמת אטמים???)
[ליצירה]
----
מאיר אריאל כתב תם השרב הגדול. הנוסח המופיע כאן לעומת זאת (לפחות השורה הראשונה) מככב באתר אבטיח www.avatiach.com כבר זמן רב. לצערי האתר ברגע זה בתקלה, אז אני לא יכול לראות מי באמת כתב תמש הרב.
[ליצירה]
------
ובכן לפי בקשתכם
תגובת ה- 100 לפניכם:
ברכות לכל המשתדכים
מרו ועד ממזר פרחים
במלאת הערב (ה' באב)
מאה ל"איזה חג תאהב"
אכן, מאז ממזר הציע
(ראו תגובה 6 ביציע)
שידוך עם נדודניה "בקשיש"
חלפו פה כבר שנה ושליש!
ואיזה חג תאהב מרב ?
נדמה כי דווקא ט"ו באב
לפי כמות השידוכים
אשר כאן בשירשור פורחים...
אז איחולים אשלח כעת
לכל מי שמשכו בעט
ואם אומר פה חברים
"ברכות עד מאה ועשרים"
יהיה בכך משום קללה
לכל חתן וכל כלה
כמו בבדיחה על הישיש:
(מלאו מאה-עשרים לאיש
ושאלו אז השכנים
מה נאחל ? כמה שנים ?
אמר להם אז "ידידַי
אחלו לי ערב טוב ודי ! )
אז נא אחלו לי חברים
עוד מאה אלף שירשורים !
ואם תתמידו במלאכה
אולי תראו בזה ברכה
אם לא לשבור כוס-נישואים
אז לפחות לשבור שיאים!
[ליצירה]
לממזר פרחים
עוד יש מרחק גדול בינתיים
בין בית מרב לבין מצריים
וגם אל מדברות תימן
עוד המרחק אינו קטן
(ובקיצור - ולא בצחוק-
אתה חביבי - עוד רחוק!)
אבל מרב אינה יורדת
ולא תנטוש את המולדת
היא רק נודדת בעקבות
הפרנסה של האבות
והיא לארץ עוד תחזור
- כאן שום דבר לא יעזור!
ויש לה גם חבר אגב,
אשר בארץ הוא תושב
(עכשיו תבין למה הגברת
ל SMS כה מחוברת)
וידידי - למרות החו"ל
אין לנו וולוו או חתול!
[ליצירה]
----
חגיגה עוד לא נפל לך האסימון? הוא לא רוצה למות. הוא פשוט רוצה סוף סוף לעבור לטל-קארד. וברצינות - אני קורא את זה כפחד מפני שינויים- שהוא אחד הדברים המשותפים לכולנו, בצורה זו או אחרת.