ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
החכמתני!
מוכרח אני כאן להעיר 2 הערות: א) מבחינת היהדות (וודאי שמבחינתה של החסידות) ה'צדיק' (=המיסטיקן), אסור לו להיבדל מתוך העדה, הוא צריך 'להעלות' אותם מעלה מעלה, גם אם הדבר כרוך בירידתו שלו, זוהי משמעות הביטוי 'ירידה לצורך עליה'. ב) היה לי רב בתיכונית שאמר, וחזר ואמר תמיד, שהמילה 'מצווה', היא מאותו שורש שממנו באה המילה 'צוות'. ר"ל: היהדות מ-ב-ו-ס-ס-ת על עיקרון ה'צוות', ע"פ היהדות האידיאל הוא לעבוד את ה' בתור חלק מקבוצה, היהדות בזה להתבודדות! וכבר מצינו דוגמאות רבות בהסטוריה הקבלית והחסידית למינה, על 'חבורות קדושות' וכיו"ב. יוצא מכאן, שהתעלות אמיתית אינה פרי נחלתה של ההתבודדות דווקא, להיפך! דווקא מתוך הרגשת השיתוף, הרגשת ההשתתפות של היחיד כחלק מהקבוצה, יכול הוא להתעלות מעלה מעלה! גמח"ט, הראל.
[ליצירה]
שיר חזק
וגם הוא, כמו זה שמצוטט בו, יכול להיחשב לפיוט, פיוט בן-ימינו (כן, למרות כל ה'תחכום' שלנו, גם כיום אנו זקוקים לפיוטים, ו...כן, גם לקינות).
[ליצירה]
נו, אז מה...
מה כאילו רצית להראות, שניסים נהיה סוף-סוף בן-אדם? ואיך זה קרה בדיוק? אין פה תיאור של השינוי העמוק שחל בנפשו של ניסים, אין פה ביטוי למטאמורפוזה פנימית וחריפה שעבר, צר לי- אך סיפור זה לא עשה עלי רושם-רב.
[ליצירה]
ללמד זכות...
נראה לי... שהמצטט הנ"ל, רצה להביא קטע זה כ'ציטוט', הוא רק שכח, שיש קטגוריה כזו, 'ציטוט'... טוב, תמיד טוב ללמד זכות על אנשים, בתקווה שגם בשמיים- ילמדו זכות עלינו...
תגובות