ישנם רגעים
בהם אני פשוט
נשרף
מרוב אהבה.
ומאידך ישנם רגעים
בהם אהבה זו הולכת ונכבית,
הולכת ומתכלה
עד אשר חוזר אני לחיות את חיי הרגילים
חיי המשעממים והנורמאליים
כאחד האנשים, כאחד האדם.
[ליצירה]
תגובה
לפעמים הניגודים
השינוי הקיצוני הזה
הוא מה שגומר אותנו
כי אדם שיש לו הכל ופתאום הכל מתכלה
הוא חש ריק מטורף.
לכן צריך להאיחז בדבר שאינו בר חלוף...
[ליצירה]
[ליצירה]
הממ.. מעניין מאוד...
כאילו מה, רצית להראות, שהמציאות של ימינו אינה מזכירה אפילו בחטף- את המציאות של אז, כאשר כל הדברים התנהלו "כתיקונן"? אם את זאת ניסית להראות, אז- הצלחת, פחות או יותר...
[ליצירה]
אפשר לאהוב בכל עוז
ואפשר לשיר על אהבה, אפשר לכאוב, ואפשר לכתוב על הכאב, אפשר לחיות, ואפשר להתפלסף על מהות החיים, וזה ממש לא סותר! אלא שבשירה (לדעתי)- יש לעשות זאת בצורה מעודנת יותר, פחות חד-משמעית, מאשר במציאות. טוב, אבל זו רק דעתי...
[ליצירה]
הה, אהבתי!
באמת (וזה ממש לא צחוק!) יש הרבה מבקרי-ספרות, שכותבים על שיר מסויים תילי-תילים של מילים ורעיונות, גם אם הוא ממש 'לא משהו'...(זכיתי להכיר חלק מהם באופן 'אישי'...)
[ליצירה]
נו רן מתוק,
מה עם הספר? מחכה כבר- ל-ס-פ-ר!!! בבקשה ממך, ילד כישרוני להפליא שכמוך, העותק הראשון של ספרך הראשון- אליי! אתה שומע? א-ל-י-י !!! ממני, מכור בלחץ.
[ליצירה]
אכן...
כתיבה זורמת וקולחת, שנכנסת אל תוך נבכי הנפש של עצמיותך (הלוואי על רבים מכותבי האתר כאן...). כמובן שיש מקום רב לשיפור (כמו שהציעה זאת שכתבה כאן מעליי), אך 'נקודת-המוצא'- בהחלט במקום הנכון. שירתך קצת מזכירה לי את שירתה של אסתר ראב, וזו (תאמיני או לא)- מחמאה! וכמו שנאמר כאן לפניי: "ברוכה הבאה בצל קורתנו!"
[ליצירה]
סליחה אבל...
אני מוכרח להעלות כאן תמיהה (כלפי מישי, הפעם); למה "חתלתולי"??? אם את חושבת שכותב היצירה הוא 'החתלתול של שרדינגר'- אז את טועה. מבלי להמעיט בערך החתלתול, ומתוך הכרתי האישית את הכותב (מקווה שאין לו בעיה עם זה...) שב אני ואומר- זה לא החתלתול... ואם הרסתי לך איזו אקסיומה, אז...סליחה!
תגובות