על שאלתך הייתי עונה בחפץ לב,
אם רק הייתה מסתיימת בסימן שאלה
ולא בסימן קריאה...
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו מונק עצמו לא היה מגיע לדבר חזק יותר. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, אתה אולי תסביר לי איך זה שאני לא מבינה קטעי משפטים לאורך כל היצירה הנ"ל ואחרות שלך- וזה עובר את המסך הפרטי שלי? ממממ? רק תסביר לי, איך? ותסביר לי את זה ככה, שאבין... זאת שקראו לה בקפה שהיא לא תתחתן עם תימני... [ליצירה]
- [ליצירה] יו! איזו חמודה! ברוכה הבאה אור :) בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מצויין. שמישהו ילמד אותי לכתוב ככה. (או שכנראה זו מתת אל...) [ליצירה]
- [ליצירה] פלגיאטיזם באתר? לא לא... בנימין יקירי, יש לי את הספר "עיגולי השמחה של דסי" שאכן כתב דוד בן יוסף. ונכון יש בכריכה תמונה שלה עם כובע פרחוני (שמסתיר את מה שעושה לשיער טיפול כימותראפי) וברקע שדה חמניות. כשראיתי את היצירה של גוגוק (והיא של גוגוק) הבנתי דווקא שהוא החליט לקרוא ליצירה עיגול של שמחה - מתוך היכרות עם הקטע אותו כתבה דסי, שמהווה כותרת לספר. חמניות- הן אכן עיגולי שמחה ומסמלות אושר ובריאות. אז גוגוק צילם חמניה כזאת וקרא לה בשם הזה- אולי מתוך השראה שקיבל מהספר. אולי לא. אבל הצילום- בהחלט שלו. מה, כבר אי אפשר לצלם חמניות כי מישהו עשה את זה? אי אפשר לצייר חמניות כי ואן גוך היה פה קודם? אני חושבת שמגיעה לגוגוק התנצלות. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוקושה, הייתי פה. אין לי יותר מה להוסיף... }{ סו. [ליצירה]
- [ליצירה] :- | בחיי, בכיתי ממש. כתוב מצויין, כהרגלך. נגע בי. [ליצירה]
- [ליצירה] יאירסגריר את זה : "ולאחר שראה שערי את אוויר החדר, חוזרת אני ומתכנסת אל תוך המים. בלי לחשוב על זה, מתאגרפים הידיים ומתכווץ הגוף אל עצמו. אך במחשבה ממתנת, אני משחררת את האצבעות ומַרפה את הגוף, מזכירה לעצמי שאת הטהרה משיגים לא באלימות, ולא בהענשה עצמית, אלא בוויתור, בעדינות דקה." אף אחד אחר לא היה מצליח לכתוב טוב יותר. גם לא xxית... אתה משהו. אהבתי ממש. מלאה ב... לא יודעת מה, מרב שזה נפלא. חגית. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה כשאני מנסה- אני לא מצליחה לתאר נוסטלגיה. הכל מבולבל ומגומגם. כאן זה היה... מחובר כזה. קו לקו. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ היי זר בתוכם... אין ממה להזהר :) תקרא את חלק ב'. [ליצירה]
תגובות