המילים מציגות כאן ממש בצורה מוחשית כמו הפכו ליצורים חיים וברחו מתוך הדף הישר אל קדמת הבמה, כמו שבאמת כתוב:
"ופשוטים הדברים וחיים, ומותר גם לנגוע"
קסום ומופלא!!!!
עוד אף-אחד לא הגיב לזה??? בושה וחרפה!!! אני חושב שזה ממש גאוני! נכון, אמנם בשיר אומרת המשוררת: "ופשוטים הדברים וחיים..." ועוד יותר מזה:
"ו-מ-ו-ת-ר ב-ם ל-נ-ג-ו-ע !" האם אמנם פשוטים כה הדברים? מסתבר שלא... כי הם נמצאים מאחורי סורגים כלשהם... סורגים אבסטרקטיים, אבל סורגים... והשאלה הפותחת את השיר: "האמנם עוד יבואו ימים"- לוטה (עדיין) בערפל...
רק הייתי מחדד את האותיות, הן -נ-ו-ר-א- מעורפלות (זה התרגום של BLURING?) היה לי די כואב לקרוא את המשפט. (זה מאמץ מאוד את העיניים, כי הקווים רכים מדי לעומת ה'שחור' שהוא חד נורא, זה די מכאיב בעין כשמתאמצים לראות מה כתוב).
כאילו הטקסט המקורי לא מספיק גאוני, מפלח, רב משמעויות וכן הלאה אינספור סופרלטיבים, הרי שכאן קיבלנו ערך מוסף שלא יסולא בפז.
כל הכבוד, או כפי שאומרים שכנינו,בני -דודינו - כול אלאיחתיראם.
[ליצירה]
---
המילים מציגות כאן ממש בצורה מוחשית כמו הפכו ליצורים חיים וברחו מתוך הדף הישר אל קדמת הבמה, כמו שבאמת כתוב:
"ופשוטים הדברים וחיים, ומותר גם לנגוע"
קסום ומופלא!!!!
[ליצירה]
רגע,
עוד אף-אחד לא הגיב לזה??? בושה וחרפה!!! אני חושב שזה ממש גאוני! נכון, אמנם בשיר אומרת המשוררת: "ופשוטים הדברים וחיים..." ועוד יותר מזה:
"ו-מ-ו-ת-ר ב-ם ל-נ-ג-ו-ע !" האם אמנם פשוטים כה הדברים? מסתבר שלא... כי הם נמצאים מאחורי סורגים כלשהם... סורגים אבסטרקטיים, אבל סורגים... והשאלה הפותחת את השיר: "האמנם עוד יבואו ימים"- לוטה (עדיין) בערפל...
[ליצירה]
יפה מאוד!
רק הייתי מחדד את האותיות, הן -נ-ו-ר-א- מעורפלות (זה התרגום של BLURING?) היה לי די כואב לקרוא את המשפט. (זה מאמץ מאוד את העיניים, כי הקווים רכים מדי לעומת ה'שחור' שהוא חד נורא, זה די מכאיב בעין כשמתאמצים לראות מה כתוב).
[ליצירה]
יצירה שובת לב...
כאילו הטקסט המקורי לא מספיק גאוני, מפלח, רב משמעויות וכן הלאה אינספור סופרלטיבים, הרי שכאן קיבלנו ערך מוסף שלא יסולא בפז.
כל הכבוד, או כפי שאומרים שכנינו,בני -דודינו - כול אלאיחתיראם.
[ליצירה]
יפה מאוד!
לא הבנתי את הבדיחה, אבל יש משהו הרבה יותר מהותי- בבמה חדשה ספק אם היו כותבים שיר כזה, שמושפע כל כך ממשוררים קלאסיים.
הערה אישית- אם אני מבין בבית האחרון יש תפנית- אולי יום אחד אתן שירים שכתבתי בעצמי. אם זה כך אולי יש מקום לכתוב משהו כמו: ואולי, יום אחד, עוד אכתוב ... כדי להדגיש את הניגוד.
תגובות