את מתנקמת בי.
כאילו יש בי הכוח לשאת
את צחוקך המתגלגל
כשאת אומרת שהכל בסדר.
כמו במשחק מחבואים:
את הצייד ואני הניצוד.
מכסה את עיני שלא תראי
כשאת יודעת בדיוק איפה למצוא אותי.
אל תגידי מצטערת.
הפסקתי להרגיש.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאוד את שני הבתים הראשונים. ההמשך טיפה חוזר על עצמו לטעמי. בכל אופן, ברוך/ה הבא/ה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיניתי קצת בבית החמישי. יותר טוב? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו תשמעי, זה טוב. אחד הטובים ביותר שקראתי כאן. אולי הייתי אומרת עוד, אבל אני עוד נפעמת מדי בשביל זה... אהבתי מאוד מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] לא זה מאוד פשוט - כל פעם יש קטע של "מה היינו רוצים שיקרה" ואז קטע של מה שקרה באמת. תנסה לקרוא את זה ככה ותראה שזה הגיוני לגמרי. לא הגבתי קודם כי זה נראה לי אישי מדי - אבל אפילו אם להתייחס רק לצד האומנותי זה מהמם. עשה לי עצוב :-( [ליצירה]
- [ליצירה] עדין ויפה אוירה חלומית כזאת... מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ילדה, את משתפרת משיר לשיר:) [ליצירה]
- [ליצירה] :-) עופים, תודה על ההסבר! עכשיו אני כבר מבינה למה התכוונת שם... זה נחמד - הבנת בדיוק את המשמעות של השיר, אבל בצורה אחרת. זה קצת מסובך, אבל אני מקווה שאני מובנת. זותומרת - זה בדיוק מה שהתכוונתי לומר, אבל אתה הפכת את זה ליותר ממוסד כזה, עם תמיכה במקורותינו ובחז"לינו היקרים, ואני בסך הכל תיארתי את מה שאני מרגישה... אבל מה, קראתי, וחזרתי וקראתי - ולא הצלחתי למצוא בשיר את הפתרון שדיברת עליו! לא בסוף ולא בהתחלה! אז למה התכוונת? אני לא רואה שום פתרון. ובקשר לשלוש נקודות - יש לי התנגדות עקרונית ל(...) בכתיבה ממש. במכתבים ושטויות אני משתמשת בהן הרבה יותר מדי - אבל כשאני כותבת "רציני" (עלק), אני לא משתמשת בהן כמעט. זה סתם מקטין את המשפטים. אולי אני אעשה שם עוד אנטר לפני ה"ורק מנסה..." כדי להפריד. תודה:) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] קוץ יקר, האם אתה באמת חושב שיש צורך שתסביר את עצמך? [ליצירה]
- [ליצירה] מורגן, זה מצויין. גם אני מצטרפת למחמאות. [ליצירה]
תגובות