אני צופה בגשם הנופל
ונוגעת בעצמי נזכרת
איך היה אז על השטיח בביתך
שם שכבנו בפה
מלא אוכמניות.
אני זוכרת כששאלת
וחיכיתי שתבלע
אני זוכרת איך הגבת
ומאז
כל גשם זועף מזכיר לי אותך
ואת הצלקת בגבי
בליבי.
[ליצירה]
>בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה.
תגובות