מוצא שקול כמבוא.
ברכה על הרעה כעל הטובה.
יאר ה' פניו אליך כחושך מתחת הטלית.
עלייה לתורה כירידה לפני התיבה.
על הר בפארן שבעים זקנים;
מעלים בקודש ולא מורידים.
[ליצירה]
מאסתי בתגובות השטויות הקיצוניות והגזעניות האלה.
אני מתבייש.
מתבייש על הראייה הצרה של "הראייה הזאת כ"כ מצומצמת וחסר אמת, ואנחנו משלמים עליה בדם."
כל כך עצוב לי.
שמואל, לוואי וכולם היו כמוך.
[ליצירה]
ולמה ניתן לצפות בשכך?
כשכוך וכשכוח הסערה,
אם ירצה השם ואם תרצה השמש,
לעולם, לעולם, לעולם.
לא אלמד נהיגה.
שנא' "הכביש מיועד וכו'".
אין לי קורדינציה, אינני מתבייש בכך!
ואילו יצירתך עברה כל גבול,
שלא לדבר את הקו הירוק.
בתקווה.
המילון החדש
[ליצירה]
משוררים
הם אנשים קטנים מאד.
הדרך שלהם תמיד נגמרת כאן
והיחילות שלהם תמיד קיימת
[כל המשוררים מחכים למשהו].
משוררים תמיד בוכים כשקל,
וככל שקשה, השירים שלהם נהיים יותר קטנים.
הם מצטנפים בתוך עצמם
ומחכים שזה יקרה.
משוררים
הם אנשים
מאד
קטנים.
תגובות