לקחת את מעט החלודה שנותרה ממני
הצתת אותה בפרפורי אש עזים
ובמגע הקסם של ידיך
היא הפכה לזהב,
נוצץ בין להבות רכות
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כן, אסתר, אבל דווקא הלקיחה של הנושא האופטימי כביכול והחדרת המרירות גם אליו, היא מה שחזק פה. גם אותי משפט הפתיחה ציער, וגם המגמה הכללית של הקטע ציערה אותי, אבל ללא ספק הזדהיץתי עם המרירות הנוטפת מהמילים. זה פשוט חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי הבוי בוי בוי, זה "בואי בואי בואי" בסלנג. זה מסתדר טוב עם השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] שתי אזנייך השעירות תמונת שעווה האוטמת את מוחך בלונה פארק של עור ותוף וחושך מחליקים אל תוך ראשך המתפוצץ הנקרע משירך. (שיר מקסים כתבתי, הא?) ועכשיו תגובה: השיר שלך די נחמד (אם כי לא כמו שלי), אבל למה נחיריים? :) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת ילד, לא חשבתי שאתה שותף לפשע, שכן הכתובת שבראש העמוד היא של ממזי. אתה מוזמן ברצון רב למחוק את ה-ר' משמי. מנחם הראה לי את הסיפור הזה כראיה לכך שאני קיימת. אם תמחק את ה-ר', אוכל להוכיח לו נחרצות שאני כלל לא קיימת. [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שפירוש הפיל עולה על כולם. ב"ה הרי ברור שהפיל הוא יצור גדול ביותר, והוא משול למאור הגדול המופיע בסיפורנו זה. בקשר לרוורס, כמובן שהפיל לא באמת מנסה לסוע ברוורס, אבל כך זה נראה מזווית ראייתו של למל יקירנו! הרי כשהוא מביט ורואה שהשמש לא מופיע, חושש הוא שמא נסוגה היא אחור מפני הרוח והגשם. ומאי "נסוגה אחור" אם לא "לסוע ברוורס"? הרי זה פשיטא של הפשיטא. והמטוס סילון, אם תעמיק היטב תראה שהוא נוהג לטוס במרומים, וד"ל. ואף השמש, שוכנת היא במרומים. ואכמ"ל. המטוס מסמל את למל, המנסה לעלות השמימה, כמובן. וסילון - טוב, זה כבר קשור יותר למה שיקרה בהמשך, כנראה, אז חכו לחלק ג' ע"מ לשמוע את חלקו המסעיר ביותר של פירושי! ----- למען האמת, זה לא מה שהתכוונתי להגיד, פשוט קיבלתי הודעה במסנג'ר, והיא הולכת ככה: "מוֹיְש אומר/ת: אז אולי תגיבי?" אז הנה, אולי הגבתי. ----- ועניינית: וואווו |פעירת עיניים|. זה באמת באמת עשוי היטב. לקח זמן, אבל זה הגיע, וטוב שכך. בציפיה לחלק ג', מישי [ליצירה]
- [ליצירה] יו, גאוני! (מצטערת שאין לי יותר מה להגיד.. כל התגובות פה כ"כ עמוקות ורק שלי סתמית כזו..) [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מקסים, והשיר מאד יפה ומעורר מחשבה. האם אפשר באמת להוולד שוב ושוב? גם העלים הנושרים מגיעים בשלב מסויים לאדמה קשה, ומתפוררים אל הלא-כלום בלי לגעת בעומק השורש. שום דבר לא יכול להיות כמו שהיה. הלידה המחודשת כביכול, היא לדעתי צמיחה של ענף חדש. ההתחבטות בגעגועים ובעבר לא מצליחה להחזיר אותנו לשם. רק להכאיב קצת ולהעיף אותנו ברוח. וגם אני לא ממש הבנתי את הקשר לדם. [ליצירה]
- [ליצירה] . ב"ה רק אדם עם דמיון כמו שתיארת כאן יכול לכתוב ככה, ברפרוף חלומי, זורם ומשכר חושים. מרגישים שהמילים קטופות ישר מהמחשבה הטהורה. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, נעל הפרשן המגיה רחוק. ב"ה אהבתי מאוד. מעורפל וחלומי, כמה משמעויות התערבבו לי בראש כשקראתי. רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, את לא יודעת? יצחק גור לא יודע ללחוץ על הסיווג "שירה", ובכלל, על כל סיווג שבעולם. האצבע שלו מכוונת אוטומטית באופן מודע ובלתי ניתן לשינוי, לסיווג "במשפט אחד". הוא, יצחק גור, מעולם לא ידע שירה מהי. מומלץ לקרוא כמה ממשפטיו האחדים. [ליצירה]
תגובות