[ליצירה]
גדול!
ב"ה
חייבת לתקן: לא 10 מטר לשניה, אלא 9.8. וזה גם תלוי במיקום על פני הגלובוס. וזה בכלל לא מטר לשניה, זה מטר לשניה בריבוע. זה גם לא מהירות, אלא תאוצה. כלומר, כל רגע מהירות הנפילה שלך גדלה ב-9.8 מ\ש.
ואם כבר שאלת, בהנחה שבכל קומה יש כ-3 מטרים, תגיע תוך בערך שמונה שניות וחצי.
<<מעבר נושא>>
ממש אהבתי את היצירה. לא יודעת למה. פשוט אהבתי. בעיקר את המשפט האחרון. וגם את כל האווירה הרגועה הזאת ביצירה, במצב שבדר"כ גורם להיסטריה.
[ליצירה]
אינלי מושג למה אני מגיבה רק עכשיו,
הרי קראתי את השיר הזה כבר אלפי פעמים,
אבל לפתע שמתי לב לדבר מה בתגובתה של תאיררץ: לא, המשפט "בין חיים למוות" אינו מיותר - הוא ב-ד-י-ו-ק הניסוי של ארווין שרדינגר, שהשתתף בו חתלתול בתוך קופסא, שנמצא במצב של חיים ומוות יחדיו, עד שמישהו פותח את הקופסא (ואור תודעה מסנוור קורע את הארג...)
[ליצירה]
מממ.
יש יופי מיוחד לקטע הזה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כמה מסקנות משילובי התגובות:
אסתטיקה זה אור ובלי אור אין חיים ו"לפי היהדות" יופי זה חיים, אז יופי זה אסתטיקה "לפי היהדות", מה שהופך את "היהדות" והיווניות לדומות ביותר, ומיטב יכולתו של המילון מאוד יכולתית יען כי הוא היטיב לתאר, ולכן קוראים ליופי בכמה שמות, ואסתטיקה זה אור ואור זה יופי אז עדי רוצה לראות את האור אבל היא באמצע לצוף על ים המוות והגיהנום ונראה לי שחשוך שם. ואודיה תמיד מצטרפת לאנשים בתגובותיה.
ומישי פה מבלבלת את המח לכולם, ואף לה.
[ליצירה]
וואווו..
ב"ה
המממ.. משו, פשוט ללקק ת'אצבעות (בהקשרים של מציצת דם שהוזכרו פה זה לא נשמע טוב... אבל לא חשוב).
נעל - אכן לרוב היא משוררת, אבל השירים שלה מדהימים, אחד יותר מהשני. אני מתפלאת שלא גילית אותה קודם. כדאי לקרוא הכל (כך עשיתי אני), אבל אם אתה מעדיף המלצות ממוקדות יותר אתה מוזמן לפנות אלי במסרישי.
[ליצירה]
שיר,
ב"ה
מי שהערכים שלו הם באמת ערכים והאמונה שלו בדבר מה היא באמת אמונה, לא יהיה קיצוני עד כדי סהרוריות ופראיות. כי מי שיש לו ערכים, חייב להיות שיהיו לו גם ערכים מתנגשים, או יותר נכון מאזנים אחד את השני. מי שהולך עם "דעתו" עד הסוף-ממש-ממש-לגמרי, מעיד בכך על זה שקיצוניותו היא לשם קיצוניות ותו לא.
בכל אופן, מידת הקיצוניות של אדם לא משתנה לרוב, ולא משנה כמה צדדים הוא עובר.
תגובות