מקצה העולם עד קצהו
נמשך,
גם אם צפון היטב.
כמו יין עליו
חשמל נִסך
והוא שיכור
לא רואה דרכו.
רק היא רואה דרכו,
דרכה.
וכשנוצר המגע,
שום כח יותר לא יפריד.
כי בעצם
היתה זו תמיד
נשמה אחת שהושמה בשני גופים שונים.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה... נגעת בי... [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:)) נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית... 'אבן שואבת' בלעז... [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי את משחק המילים בשורה השלישית. וגם באופן כללי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] פעם מישהי אמרה לי שהיא "שומרת על נגיעה" (ולא שומרת נגיעה) בלי קשר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, עמוק! בתחילה הייתי בטוח שמדובר במגנט עצמו וביחס בינו לבין סיכת המגנט ובעצם, עד הסוף אני לא בטוח איפה נגמר המשל ומתחיל הנמשל. [ליצירה]
- [ליצירה] מטאפורה מעניינת [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה מתחברת לסוף: מקצה העולם ועד קצהו- נשמה אחת שהושמה בשני גופים שונים [ליצירה]
- [ליצירה] , '? [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה עם השורה הראשונה בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו. כמה מהמם. מהמם = גורם לאנשים להיות המומים. שלא תבינו לא נכון. אבל זה גם נורא יפה כזה. מעבר לכל החושך שאתה מנסה להראות נרקם לו משהו מופלא: תינוק מתבוסס בדמיו = מי שזה עתה נולד, וטרם נרחץ. "מלאך המוות בראשו עם מטהו מכה" - המדרש אומר שכשנולד תינוק, איזה מלאך מכה אותו, כאפה בפה וכאפה ברגל, או בסנטר. בקיצור, מכה אותו. ערפל כחומה סוכך על האור - כן, לאשה שיולדת קשה מאוד בזמן הלידה, אפילו אומרים שאשה יולדת מקריבה קרבן כי יתכן שהיא נשבעה איזה משו לא טוב כשהיא היתה באמצע הלידה. אבל הערפל סוכך על האור, ז"א שיש אור! זאת לידה של חיים חדשים! אנשים במדים מנסים לעזור - אלה כמובן הרופאים והאחיות. איש במדים לקח בבשורה את לבה - הרופא, הלבוש במדי לבן מלאכיים כאלה, מבשר לה את הבשורה: "זאת בת". ולבה קופץ לשמים מרוב אושר. והמלה "אבא", שחוזרת על עצמה בסוף היצירה - היא כמובן המילה הראשונה שלומד התינוק הטרי להגות. מתוארת פה, כמו שאתם רואים, סצינה של לידה ושל חיים. זה קשה, כמובן, אך בסופו של דבר זה טוב. כנראה שהעם שלנו נמצא במן תהליך שכזה. והבעיה היחידה היא: "איש קטוע יד מנסה לזעוק לעזרה" - לפעמים אין לנו יד, אנחנו יותר מדי חושבים ופחות מדי עושים, ואז באמת קשה לצאת מתוך האפלה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יכולה להתאפק. "ביקורת יכולה להיות גם היבט מזוית שונה על הנושא הכתוב... ואינה חייבת להתייחס באופן ישיר אליו" אולי בגלל זה, פון, כל קשר בין היצירה לבין התגובה שלך עליה הינו מקרי בהחלט... [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שכבר אמרתי: חזק, עמוק, מטורף ושרוט. לאו דווקא בסדר הזה. ויש לי השגות על עניין האפילפסיה כאמור, ואף על עניין המעברים מגוף שלישי לראשון וראשון לשלישי. אם כי זה לא עד כדי כך נורא. [ליצירה]
- [ליצירה] "אין לי מילים. זה קצת שקר כי יש לי המון מה להגיד" - אלול, זה שיש לך *מה* להגיד כמובן לא אומר שיש לך מילים (תבניות מרובעות ומוגבלות שקשה להכניס לתוכן את כל ההרגשות שסיפור כזה מכניס לתוך אדם. בדיוק-בערך כמו שאמרה יהודית בת עמי). מתחילת הסיפור ציפיתי למרוכבים. והם לא הגיעו. אבל זה דווקא מסתדר לי עכשיו, אחרי ההסבר שמישו פה נתן עם החוצפה. אסתר - אמרת שלדעתך הם לא הצטרפו (המרוכבים) לסיפור כי הם לא טבעיים - דייקי במילותייך... גם מספרים שליליים וגם שברים וק"ו אי-רציונליים ובתוכם טרנצנדנטליים - כל אלה אינם טבעיים. מספרים טבעיים זה מספרים שלמים וחיוביים. ~ הייתי מגיבה גם על הסיפור עצמו, אבל קטונתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כן טובי! דוט היה סיפור מדהים! (זה לא ממש קשור ישירות לניק שלי, יען כי הייתי משתמשת בניק הזה לעיתים גם קודם, וגם אח"כ {כאמור - אפחד לא המציא כלום} פשוט כי זה ניק קומפקטי שבקושי רואים אותו. ניסיתי לשים פעם ניק ריק וזה לא תן, אז שמתי נקודה. זה חלק מהנסיון שלי לעשות קונספירציה נגדי ולהעלם ;)) בכולופן, זה היה נקודה אחרי כל מילה (לא אות), ואכן סיפור לא רע. ובקשר לשיר של כוכב, אהבתי ביותר . [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, זה פשוט מאד, מויש: אם אתה אומר לי שהיית שמח יותר לתגובה בכללי מאשר לתגובה באישי, ואח"כ אומר שאתה לא רוצה שבגלל זה אני אגיב לך פה - אתה באמת מצפה שאני לא אגיב לך פה? הו, ילדון תמים. אז ככה: זוהי ללא ספק יצירה דגולה, ואתה יודע שאני חושבת ככה, וכדי שגם כולי עלמא ידעו זאת, אומר זאת כאן, בכללי: "הי, זאת יצירה מעולה ביותר". [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, מרק, אחרי הכל תמונה שווה אלף מילים. (טכנית, בתמונות אפשר לעשות להטוטים מגניבים יותר עם הרעיון הזה. ובכ"ז, הביצוא המילולי שלך מוצלח והרעיון יפה). [ליצירה]
- [ליצירה] אבל לא ערב עכשיו. רק חמש וחצי לפנות צהריים. [ליצירה]
- [ליצירה] יהודית, פשוט מאוד: ב"ה זה לא בדורנו, זה בדור הבא. (הכותב הינו עולל בן 14). [ליצירה]
תגובות