עיט
רועי גולן
-
מודל 78,
מוסיקאי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מהמם! ציורים יפים מאוד! (גימור חלק!) מחזק את המסקנה שכשרון ציור וכתיבה הולכים יחדיו... [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לארבעת החזותיים: אלול, זה ממש נפלא. הכי אהבתי את הפנג שואי, אני חושב. לא יודע למה.. אבל כיף לגלות שלא רק לכתוב אתה יודע היטב:-) [ליצירה]
- [ליצירה] העיט הוא עוף דורס ויש לו יצרים אכזריים, שהבורא נתן לו. זה אחד הטעמים לאיסור אכילת עוף דורס, אגב... לא התכוונתי ל"רשע" ממש, אבל התכוונתי למידת האכזריות בו. וגם אם לא - הציור עצמו פשוט מקסים, אבל הברק הזה כמו נותן תחושה שהעיט בוהה באוויר, ללא הבעה, כמו פוחלץ... בתור אחת שמציירת אני יודעת שאחד הדברים הכי קשים בציור זה לתת את ההבעה, ולהביע אותה, בעיקר בעיניים. תראו מה עשיתי לדולפין שלי (והתגובות שם)... ובציורים נוספים שלי, שלא פרסמתי פה, אפשר לראות דמויות מצוירות - אך ללא הבעה משמעותית, סתם - בוהות בחלל... ולפעמים זה קצת הורס ומאבד את האפקט.. אולי זה גם בגלל שזה פרופיל, וגם ה"גבות" לא נמצאות בשום תנוחה של "הבעה"... אבל לי זה טיפה הפריע... ושוב - הציור עצמו מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה. דוקא בציור הזה נראה שיש בו (בעיט) סוג של תבונה . מה שנראה לי נכון עקרונית . (יכולת ראיה חודרת...) הלואי שהייתי יודע לרשום כך... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ציור מדהים! ולנשמת כל חי- עוף דורס הוא לא רשע. הרשעות זו תכונה שאנחנו, בני אדם, הלבשנו עליו. כמו שדולפין הוא ממש לא חיה תמימה. יש בה אפילו צדדים תוקפניים.... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד!!! רק משהו בעין שלו הפריע לי, הברק קצת מכסה את המבט, ואין לו את הרשעות הזו של עוף דורס.... טוב, אבל מי אני שאדבר, את הדולפין שלי עשיתי בלי כוונה מרושע כשהוא אמור להיות תמים... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! רישום מוצלח לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! יש תחום שאתה לא מוכשר בו???? כל הציורים יפים עד מאוד.. תודה לך [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יודע מה הכי עשה לי את זה ביצירה הזאת?? הנוצה. סחתיין עליך, ואני מקווה שאתה עובד בתחום כי אחרת אתה פשוט כישרון מבוזבז [ליצירה]
- [ליצירה] אייי רישום יפה.. העין קצת שטוחה, אבל המקור פשוט מצוין ) [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן מקום חשוב מאוד, הקטע עם כל הדיון שאחריו. מומלץ להכנס. למתקרבת - הרמב"ם מיישב: 'אשרי נשוי פשע כסוי חטאה' - בחטאים שבין אדם למקום, לעומת 'מכסה פשעיו לא יצליח' - בעבירות שבין אדם לחבירו. אני חושב שלפחות מנקודת מבטו של הכותב, (וגם לדעתי), העבירה היא בין אדם לאישתו בעיקר ולכן נראה שנהג כדין שפרסם. חוצמזה אני מאוד מאוד מסכים עם מאורה בקשר לחשיבות העצומה שיש בפרסום של מצב נורא כזה דווקא באופן שבן בחר לתאר אותו (שהוא אגב נקי מכל ביטוי לא ראוי) וזו הדרך הכי חזקה לגרום למי שנמצא במצב דומה להזדעזע עד עמקי נשמתו מהטחת האמת הכואבת על עצמו בפרצופו. אני חושב שיש בכך לעזור להרבה מאוד אנשים שנופלים למצבים דומים ומתקשים לעזור לעצמם. אין כאן לא מאמר רעיוני על מלא ברעיונות יפים, לא הטפת מוסר שמביטה מלמעלה, ולא הצעת אהדה ומחילה למצב העגום (ואני לא פוסל אף אחת מהדרכים), אבל יש כאן דבר שעולה על כולן - הצבת מראה מול הפנים - 'תראה איך אתה נראה!', אם קיבלת בחילה מעצמך עוד יש לך סיכוי... [ליצירה]
- [ליצירה] כוכבית אומרים במקומותינו? לאות הזדהות והערכה? אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] 'דם משותת (משוטט) בורידים' - טוב מאוד. כשהכתיבה שלך משחירה את מפחידה אותי כמעט... [ליצירה]
- [ליצירה] יאיר השיר חמוד מאוד, גם אני אהבתי את הקול שלך אבל מסכים מאוד עם צחית. וחוצמזה לא יכולתי להתאפק ולצאת חוצץ נגד הסאונד האומלל (מצטער) של ההמונד בקלידים, אנא שדרג אותו דחוף הוא נשמע קצת כמו פלאפון או אורגן של ילדים. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה וגם הזכרת לי שיר מקסים של פול סיימון (diamonds on the soles of her shoes) [ליצירה]
- [ליצירה] פייייאאלללה! אני חושב שזה אחד הדברים הכי טובים שקראתי אי פעם. אפשר להמליץ כפול? בלי תוספות. [ליצירה]
- [ליצירה] תאיר, אני חולק מכל וכל. א. השם הפשוט והאינפורמטיבי מקובל עלי ולמיטב ידיעתי זה די נפוץ אצל אומנים (איש אוכל פיצה למשל). אמנם גם אני אוהב שמות חידתיים יותר אבל זה תלוי איך רוצים להביע את הרעיון. לפעמים דוקא השם הפשוט ללא יומרות נותן לציור להביע את שלו ללא קביים ואילו שם מחוכם יותר מעביר את המשקל האומנותי מהחלק החזותי לחלק הסמנטי. (דוגמא: ציור של כובע עם הכותרת - אשה. אם הכובע היה משדר נשיות בפני עצמו, לא היה צורך בשם ולכן יש כאן או הודאה באי הצלחתו של הציור בפני עצמו, או העברת המסר בעזרת השם יותר מאשר בעזרת הציור שיכל באותה מידה להיות צילום). עד כאן זה רק הסבר אפשרי באשר לסיבה ששמות פשוטים גם ליצירות גדולות נפוצים, למרות שגם אני אוהב לבחור שמות מתוחכמים. אבל, לקרוא לציור של אילה אשה, היה לדעתי טעות ממש. אין בציור לדעתי שום נסיון להביע נשיות וברור שהנקודה המשמעותית היא הבעת הפנים שמשדרת ריכוז במשהו שנמצא ממול, ומבחינה זו זה היה גם יכול להיות גבר. ב. הערתך בעניין הפרופורציות תמוהה מאוד. את מכירה את האשה שבציור? איך את יכולה לטעון על סמך ציור בלבד שהוא לא תואם את המציאות? אני מכיר הרבה אנשים שהפרופורציות שלהם מאוד מוזרות אבל ככה הם נולדו. בעיני הציור אמין מאוד ויתכן מאוד שככה באמת נראית האשה הזו (למרות שזה לא משנה) ג. אזור הצוואר הוא לא היחיד ששטוח כאן ויש הזנחה, מכוונת לדעתי, של איזורים נוספים (אוזניים, שיער, כובע ועוד) ובכלל, הציור לא יורד לפרטים ולא נותן תחושה של משהו גמור ויכולות להיות לכך המון סיבות ובעיקר זה עניין של סגנון אני חושב, אבל העיקר לדעתי הוא שאת מה שהיה חשוב לציירת להביע היא הביעה. בקיצור הציור מצויין לדעתי כי הוא תופס את הרגע באופן נכון מאוד וזו לטעמי הנקודה הכי חשובה. כל השאר הם פרטים שניתן לשפר או להזניח, תלוי מה רוצים. אני נתקל בזה הרבה כשאני מצייר פנים, יש איזושהיא איכות שקשה לבטא במילים בכל פרצוף, לפעמים אתה תופס אותה ולפעמים לא. אם תפסת אותה אתה יכול לשחק ולשנות הרבה פרטים בציור ועדיין האיש יהיה דומה מאוד לעצמו ואם לא תפסת, לא יעזור שום דיוק ותוספת קוסמטית. נדמה לי שזו התגובה הארוכה ביותר שכתבתי מעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] הקומיקס נפלא ממש. הקונסטרוקציה, הקומפוזיציה, הפרספקפקטיבה וכל הבולבולציה. הקיצור, אתה מצייר נהדר, למה לא עוד? הפריע לי רק מדי פעם הטקסט כשהשתמשת בפונט ממוחשב ולא כתב יד, זה הורס לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] איך דבר מרתק כזה נותר ללא תגובה?! אתמהא. [ליצירה]
תגובות