בע"ה.
בערפילי הלילה נרקמות המילים
ממחשבות מעופפות ומטללים
קורץ ירח, שיניו לבנות
ועושה לי עיני כוכבים
ובנשיקה חרישית ובהמתקת סוד
שולח לי הלילה מתנה ממרומים
שירים.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחמד אך, ה' ירחם, מה עשית לזה שזה ככה רחב? אך, זה נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] הו ,זה ממש מתוק ממש ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מאמין לך שלא קינאת. גם אני, כמו כוכב, התרגשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעניין מאד יש פה אמירה שלובשת צורות חדשות בכל משפט. [הערה קטנה, במשפט הרביעי מהסוף- "לא היינו בודדים לבד", לדעתי, זה מיותר להכפיל את השורש בד"ד, תכתוב, 'לא היינו לבד', או 'לא היינו בודדים', וכבר המשפט הבא מפרש במה לא הייתם בודדים- (את אומרת גם אחרים בודדים), מקסימום תכתוב, לא היינו בודדים בבדידותינו, אך בודדים לבד, נשמע לא טוב.] [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. מתוך עייפותי אני דולה מעיין שנובע מאדמת חמרה אדומה יבשה שהתלחלחה ממכתבייך הנוגעים אל ליבי נוגעים בחלק המודחק בתודעתי נווגעים בשכול. אני מבין אותך מעמק היותי ומקווה שזה רק כשרונך שבדה לו ריגושים של חושך שזה רק דמיונך הפרוע ולא בא- מת. [ליצירה]
- [ליצירה] איך אף אחד עדיין לא הגיב?! [ליצירה]
- [ליצירה] בעניין הבית, הלוואי שהסיוט הזה יגמר ונעורר ולא יהיו לא טרקטורים שחורים, ולא דחפורים ירוקים-חומים, והילדים עוד יוסיפו לרדת במדרגות למשחק הרחוב כדרכם של ילדים בכל העולם, (גם עם זה על שפת החוף המערבי-דרומי של ארצינו). שמחתי מאד לקרוא את שירך, הוא מפתיע, הוא חי. תודה ושבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] יש בזה משהו הרב קוקי כזה, לא? ("וכל הגוף מתמתח אליך בתפילה"). [ליצירה]
- [ליצירה] זו תקופה יש זמנים שצריך מעגל של אבנים, עדיף, מעגל של אנשים תומכים ואוהבים, כך שזה רך, ואז כשנגמרת התקופה הזאת, אפשר לצאת מהמעגל ולהיות לבנה רכה בחומה תומכת אנושית של משהו אחר שצריך. זה לא קשה לשבור את חומת האבנים, במיוחד אחרי שאת כבר יודעת שלכולם יש, את יכולה להיות בטוחה, דוקא היציאה מהחומה שלך עצמך, נותנת לך ביטחון, כי את הגאה היחידה שצועדת מחוץ לחומה שלה, ששברה את החומה שלה, שמרגישה בטוחה מספיק להיחשף לאחרים ואפילו לתמוך בהם כשישברו את חומות האבן, בהתחלה לתת להם חומות בשר מחמם, עד שירגישו מספיק בטוחים להלך חופשי, ללא חומות. בהצלחה לכולנו. מחכה להיפגש מחוץ לחומות. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, השעיר, לעזאזל, תודה טלי. וכן נכנסתי בגלל הכותרת, אגב אומרים בחסידות על עמינו- (היהודים, בני יעקב), שלא כעשיו השעיר, שכשהוא מתלכלך, כל הבוץ נדבק בשערו ולא עוזב, אנחנו אין החטאים ממש חלק מאיתנו, כיוון שאנחנו חלקים, מספיק מים חיים שישתפו ונקיים. אל יאוש יהודים, גם אם פגמתם, תאמינו שאפשר לתקן! [ליצירה]
תגובות