בע"ה.
בערפילי הלילה נרקמות המילים
ממחשבות מעופפות ומטללים
קורץ ירח, שיניו לבנות
ועושה לי עיני כוכבים
ובנשיקה חרישית ובהמתקת סוד
שולח לי הלילה מתנה ממרומים
שירים.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה... חזק מאד. השורש שלנו, צריך לשמור עליו חי, אם יפגעו בו זה עלול להמית אותנו. [ליצירה]
- [ליצירה] :( גמני אבל. [ליצירה]
- [ליצירה] הבעיה בעין של רחל היא אולי במיקום, לא בפורפורציה, היא קצת נמוכה מדי היא צריכה להיות בגובה האף והיא יורדת קצת מתחת לאף. אך, גמני מצטרף לקודמי, ציור יפיפה, הם ממש דומים אחד לשני, רואים שהם קשורים, יש בהבעה שלהם ערגה אחד לשניה, אם כי יעקב לא מסתכל לה בעיניים! אולי הוא מסתכל מעבר ורואה שהיא עתידה שלא להקבר עימו ועל כן הוא בוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] התמונות שלך חמודות כל כך, אך, זה צריך להיות מסווג בחזותי לא בשירה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, זה מדהים לא חבל למחוק דבר שכזה? זה ממש עושה תחושה של תלת מימד הצבע של הנוצות לעומת האפור של השדרה עצמה ושוב הצבע בקו עצמו, והמחק והפירורים שלו ממש נראים אמיתיים. מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק היטבת לתפוס את הרגע במילותייך. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] איך שאני מזדהה. חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו סיפור מבהיל. הרעיון, הביצוע, הטרגדיה המהולה בטירוף עדין. איזו עוצמה. זה לקח אותי בנשימה עד שהגעתי לסוף. כמובן, גם השפה. ובקשר לילדה, חבל עליה. [ליצירה]
- [ליצירה] הו מושקה... שיר כה יפה, באמת אהבתי. ובקשר לדברים, הזכרת לי את הגעת בני ישראל למרה, "וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים"!, ואין מים אלא תורה. אל יאוש, טוב שלפחות עודך שוטפ תהפנים מאבק, והרי אמרו חכמים: "המאור שבה, יחזירנו למוטב", אל יאוש עוד נזכהכל אחד לגלות בה חידוש, חידוש המיוחד לו, את האות שלו בתורה. [ליצירה]
תגובות