בעזרת ה'.
כשם שהסערה בעולם הופכת את הכל
כן הוא חוט השערה בהיכלי המלך.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] על שיר כזה אפשר רק לשתוק, שתיקה כהודעה, שתיקה כהודיה. תודה. במיוחד על התולעת. רק שאלה, הכוכב, הוא לא מחכה? [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו, זה מקסים. לא ידעתי שאתה מצייר ועוד כזה יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] זה חזק ונכון. בהצלחה לך. (אני שונא דייטים!) [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו, זה יפיפה, מזכיר לי סיבובי סליחות בלילות אלול הקיציים. [ליצירה]
- [ליצירה] ואוו, מרגישים פה מאבק איתן, אני מקווה שזה לא משהו ביחסים האשיים שלך אם משהי, ממרס בדמי כדי שלא אקרוס, כמו להשאיר את מערכת היחסים טריה עד לרגע שבו תפתח הדלת ותוכלו לחזור אחד אל השני, נפלא ממש. (אגב עכשיו אני גם לא מצליח לשלוח לך אישית, נו כפרה נקווה שנתראה). [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין, הרעיון הזה, לקחת שעה ולכתוב עליה, חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] התפילה מעומק הלב, כדוגמת זאת היא הכי מתקבלת, אינך צריכה לשאת דמעות עלֵיכלי, הדמעות השקופות הזורמות בדמך ובתודעתך הן הכי צלולות ומבוקשות. [ליצירה]
- [ליצירה] פעם כבר הגבתי, הפעם אני ממליץ. [ליצירה]
- [ליצירה] עמוק! אהבתי מאד. דרך מענינת למכור את עצמך, ולהסביר למה בחרת בניק הזה. משאיר אותי מהורהר מה ואני אוהב קטעים כאלה שעושים את זה. צנצנת זה בעצם בחינת מלכות ואני מתחבר לתחושה הזאת של הריקנות שצריך למלא במשהו, משל יפה. כבר אמרתי שאהבתי?! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעניין מאד יש פה אמירה שלובשת צורות חדשות בכל משפט. [הערה קטנה, במשפט הרביעי מהסוף- "לא היינו בודדים לבד", לדעתי, זה מיותר להכפיל את השורש בד"ד, תכתוב, 'לא היינו לבד', או 'לא היינו בודדים', וכבר המשפט הבא מפרש במה לא הייתם בודדים- (את אומרת גם אחרים בודדים), מקסימום תכתוב, לא היינו בודדים בבדידותינו, אך בודדים לבד, נשמע לא טוב.] [ליצירה]
תגובות