נאבק על נפשו עם נפשו,
כל עוד נפשו בו
וכשראיתם אותו שותת דם
בטח חשבתם
שזאת אחת היצירות הבכלל-לא-רעות
שקראתם
בזמן האחרון
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקבל ושומר מכיל ואוצר עד צווארו הוא חנוק במילה אחת בקבוק [ליצירה]
- [ליצירה] אין קשר לישמעאל, רק את התבנית של התפילה לקחתי משם. כי יש עוצמה כ"כ רבה בתפילה "לו רק יחיה לפניך" [ליצירה]
- [ליצירה] שחמות=שלמות, כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא חושבת שהשורה על "מדממת ריבה" כל כך טובה לילדים. (ילדים רגישים לא יגעו אח"כ בסופגניה!) [ליצירה]
- [ליצירה] מעריכים דברים רק כשמאבדים אותם, או כשנהיים מודעיםן לאפשרות לאבד אותם. זה נכון, וזה חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר ממש חזק. (היה לי קצת קשה לקרוא). עם ישראל צריך משיח! גאולה... [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מצטרפת לשבחי קודמי. כל קיטונות הבוז הכעס המרירות - הארס שאתה שופך על הקוראים עשו לי רע מאוד. אני תמהה על כל אותם ששיבחו את היצירה, איך הם כהי רגשות במידה שמאפשרת להם להנות מהאלימות המילולית הזאת?... פרט לכך, הסוף לא אמין. לכל אורך ה"יצירה" המספר מתאר בגוף שלישי את "כל אותם נכים שלמענם תוכנן היום", ולבסוף מסתבר שהוא אחד מהם? - אבל אחד מהם לא היה מתבטא כך. אלא אם כן זה מישהו שרק עכשיו נפגע התאונה וכדו', והוא עובר שלב של כעס עצום. אבל האירוע המתואר היה עבור ילדי CP וכאלה, שסובלים נכות זו משחר חייהם. אדם לא היה עומד בעוצמה כזאת של כעס כל החיים! בקיצור: גם גועל-נפש מרעיל, וגם לא אמין. ותודה לילד על ההמלצה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו וואו! והעימוד ממש ממחיש את הפחד, וגם המקפים, כמו זעקות חנוקות שנבלעו. אני ממש יכולה להרגיש את החוויה. את האימה ואת ההתרוצצות הנפשית האינסופית כשאין שום מקום שטוב להיות בו ושום מפלט אמיתי מהתהום.(כמו שרומזת גם הכותרת. השקיעה, האסיות, תחושת האין מוצא. והשאלה בסוף - "איך אעלה אל אבי/ ואין בנפשי מתום?" וואו. זה ממש חזק. (תודה על ההמלצה.) [ליצירה]
- [ליצירה] אבל אם תתרגם כ"שמונה בבוקר", אתה מפסיד את הדגש על ה - clock [ליצירה]
- [ליצירה] (זה אמור היה להיות במסר אישי. אופס פאדיחה) [ליצירה]
תגובות