אהבתי מאוד את החלוקה בין "שמעתי" ל"אמרו לי", ואני מסכימה עם אלדר- צריך לחזור להקשיב באיברים הנכונים. במקומות הטובים. והם קיימים.
ויתקיימו גם בך.
(כי אם זה לגדול, אז גם אני לא רוצה).
[ליצירה]
אהבתי מאוד את החלוקה בין "שמעתי" ל"אמרו לי", ואני מסכימה עם אלדר- צריך לחזור להקשיב באיברים הנכונים. במקומות הטובים. והם קיימים.
ויתקיימו גם בך.
(כי אם זה לגדול, אז גם אני לא רוצה).
[ליצירה]
טוב...
השיר חסר מעוף, למרות שיש המון פוטנציאל בנושא הזה. יש משהו טכני בצליל שעולה ממנו.
כדאי אולי שתקרא קצת שירים של משוררים, כמו אלתרמן, אצ"ג, לאה גולדברג, רחל. זה נותן השראה וגם מבהיר איך שיר צריך להראות.
[ליצירה]
תודה לכם על התגובות. זה ממריץ אותי להמשיך ולכתוב, לצרוב בנייר עוד ממה שרוצה לצאת בי החוצה.
ונטע, אני חושב שאת יכולה להבין, לא את השיר עצמו (זו אינה המטרה בעיני, לפחות לא שלי כשאני קורא) אלא אולי קצת יותר אותך.
[ליצירה]
לא ראיתי עד כה,
יפה מאוד.
יש לי הרגשה שאת ההשראה שלך את שואבת מכותב\כותבת מסוים, זה נכון?
כי כאילו יש לך סגנון כזה מוכן מאיפשהו, את רק צריכה להביא אותו לידי ביטוי.
[ליצירה]
...
השבת קיימת, השבת קדושה,
אבל קשה לומר שהחוי'ה הזו נגרמת ממנה.
כי שבת זה היום, זה הדבר כשלעצמו,
זה משהו שאי אפשר באמת לגעת,
ולא יכול להיות שאת זה אנחנו מרגישים.
נתנו לנו בגדים, ושולחן, ותפילה ואוכל,
כדי שנביא את היום הזה לידי ביטוי בחיינו,
כדי שהקדושה הזו תורגש ולא תישאר בתיאוריה.
אבל החוי'ה הזו לא תיוצר סתם ככה, אם נרצה. כי אנחנו לא יודעים לבקש את זה, אנחנו לא יודעים מאיפה להתחיל. בגלל זה הקישור לתשובה לא בדיוק עובד אצלי, כי התשובה תלוי'ה ברצון הפשוט. כדי ליצור חוי'ה צריך לעבוד יותר קשה.
זהו.
תגובות