[ליצירה]
.
יש אמת בדבריך ישועה,חשבתי על זה לפני הפרסום אבל לא מצאתי דרך.
באופן טבעי,הקורא שמכיר כבר את הסיפר רץ עם העיניים, לא מתעמק בכל תיאור,ויגיע לבד לשורות החשובות של הסוף. יהיה פסדר.
רק ישועות ונחמות.
[ליצירה]
.
"אחת"! עשית דבר חמור!
לקחת זכויות על השירשור!
אני כותב, ואורי גם
על עניינים ברום- עולם
אמנם גם כן על "עניינים"
שבין בנות לבין בנים
אינך יודעת, אחותי
על מה דיברנו ב"פרטי"...
סתם, על כלום, אני צוחק
אך פה הלחץ די דוחק.
צריך אני להתגונן
רק כי כתבתי כמו בן
שאת "צלעו" עוד לא מצא
מקצה העיר ועד קיצה.
על כן כל רווקות האתר
מן העיר ומן הכפר
דעו לכן דבר חשוב,
אחזור עליו כאן שוב ושוב
איני בוחר "אחת מכאן,
אחת מאלף קורבנות"
כי מצטער אני מאד,
אך לא בוחרים כך ת'בנות!
אולי ב"פאסט דייט",אולי גם לא
ימצא כל איש, בחירת ליבו.
אך לא על-פי תגובות-חרוז
גם לא ב"כיפה" או "תפוז"
כיתבו בנות, כיתבו שירים
על בחורות ובחורים
אך להנמיך יש ,ציפיות,
כי לא תוך יום תהיו כלות...
על כן אחתום כאן, "מ.פרחים"
אבהיר דבר חשוב, אחים.
אני התחלתי השירשור
מבחינתי הוא כבר גמור
ולא כל אחד אשר יחפוץ
להוציא אותי סתם פוץ
יוכל לכתוב: "איך מתגלגל
כל שיר תגובה, כל שיר הלל
אשר כתב "ממזר פרחים"-
לעניינים של שידוכים"
על החתום:
"ממזר פרחים"- אריאל פוגל, בן 39 נשוי+ 5.
סתם, למה נראה לכם?
[ליצירה]
ציטוט מהעיתון,צריך לבאר....
תכל'ס הם עומדים בכל הקריטריונים של "משפחת מתנחלים". ואחרי ששמעתי את "...לכפר מימון הגיעו מתנחלים גם מקרית שמונה..." אני לא מופתע. (הציטוט שלי לא מדויק, אבל קרוב)
[ליצירה]
אהבתי פעם נערה במשקפיים
כמו שזה כתוב -אמריקני לחלוטין, הסוף לא אמור להיות כזה. ברגע שהוא היה מגלה את הקטע של "תחתיות הבירה" הוא היה זורק אותה לטובת ראש קבוצת המעודדות של הקולג' או משהו כזה.
[ליצירה]
רבותי ההיסטוריה חוזרת
לקח לי זמן קצת להגיב,
דפיי החלו להצהיב
אבל אכתוב בכל זאת כאן
עוד שיר חרוז קטון קטנטן:
אם תחקור את ישותי
על פי מה שרושם עטי,
תבין דברים קצת לא נכון,
איני מלאך, גם לא קיפוד,
אז אל תסיק, זה מסוכן
שאני בן מזל סרטן (ותודה למשינה על החרוז)
ועל מרב כאן אל תכתוב,
זה יעשה לכולם טוב...
תגובות