ברגעים של התכווצות רק הדבקות ב"הכל קורה רק לטובה" היא שגורמת לגברת פלפלת לצמוח חזרה |
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני לא יכולה לנחם אותך מידיעה מוצקה ערוגה יקרה, אך מעיניו נראה שלא רק כך הדבר, נראה שהעצב לא הצליח לכבוש חלקת עולם בליבו, נראה מעיניו שהוא ידע התמודדיות, יתכן שלא קלות בכלל, אך יש בהן חיים, חדווה, התרפקות, עדיין נהנה מהקסם שבדברים הקטנים, כן, גם מלנגב חומוס לבד, בשקט שלו. שאולי גם מהווה חזרה לזכרונות עברו, אבל ניגוב החומוס לא נראה ככאב שחוזר אליו, אלא, התענגות. עומק מדהים בעיניים של כאב ושלווה. לפחות כך בעיני, מרתק. נושא אלומותיו, אפשר הסבר לגבי ה"מקופח"? [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים מרוב שאין לי מילים בא לי לא להגיב ואז מתקומם הצד הנפעם ואומר אבל אם לא תגיבי זה לא יוגב מצידך ואז, זה מבאס. אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים אותי בכל פעם מחדש לקרוא את יצירותיך. ללא מילים מיותרות, מדוייק, קולע, נוגע, אני יודעת שכבר הייתי אמורה להתרגל, אבל אני לא מצליחה להתרגל לעובדת גילך! דבר כל כך עצום בגיל צעיר כל כך! מה יהיה שתהיה בן עשרים ואז שלושים וכו?... זה אפשרי להגיע לעוצמות מטורפות כל כך ??. אני נפעמת כל פעם מחדש ישי! נפלא. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] פרוזק, רגעי ווידוי נוגעים, בשם מי נכתב שיר זה? והתגובה? המממממממ הפרוזאי קם על יוצרו הפוך על הפוך. :) [ליצירה]
- [ליצירה] נעמה יקרה, כבוד לי להגיב ראשונה ליצירה הכל כך עוצמתית הזו ומצד שני אני תוהה איך לא הגיבו עד עכשיו. קראתי אותה ועדיין קוראת שוב שוב והיא צובטת. כואבת. לא. זה הרבה יותר עמוק, היא מכווצת משהו בפנים, טעם מוכר... השורה האחרונה מעט לא הסתדרה לי, התסברי את אוזני/עיני? [ליצירה]
- [ליצירה] לצמוח מכאב... סוג של פלא שכל אחד ואחד צריך לחולל... יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] חחח גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לכולם ומוסיפה זה כל כך עדין ויפה. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] תמי?? אני לא מבינה את הבעייתיות שבתגובה של הדס, סוף סוף ביקורת שאפשר לצמוח ממנה ולא ביקורות כמו "טיפשי" "מטומטם" וכו.... (רמז...) [ליצירה]
תגובות