ניסיתי לתאר אותך בצבעים
בראשי השתוללה יצירה עצומה
חיה וססגונית
העברתי את הכל על נייר
אך הוא, חסר צבע
מחוויר
לעומתך.
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צודקת. זאת ועוד, הנייר גם דו-מימדי. להבדיל מהאדם התלת-מימדי, או בעצם הארבע-מימדי (משתנה עם הזמן). [ליצירה]
- [ליצירה] לחלוטין ארבע מימדי כוכב.. ואולי לא כל כך צר שחסרות מילים כאשר אפשר להתבטא אפילו במבט קטן. הקינה שלי מתייחסת כנראה לכל מה שקשור לעולם הווירטואלי הזה.... אני אחשוב על זה... [ליצירה]
- [ליצירה] כיסוף וכישוף היקרה ההערה שלך מחמיאה לי אך טיבעה של מיקה הוא שהיא נטמעת ונעלמת עת יורד שיר של אחר [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את שכתבת וחייכתי. יש משהו בדבריך. כנראה שהרגש הזה קיים בכולנו אי שם פנימה ואנחנו כל כך עקרים ועטופים ומעוטי יכולת לעומת כל הפנים הסוער והמטורף הזה. מתי כבר יגיע היום.. והאמנם יגיע היום או שלנצח ניוותר מחוסרי הבעה מילולית.?? [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואו, כתבתי משהו ברוח שירך זה, ואני שמח שהרוח הזו עוטפת יוצרים אחרים ומדביקה אותם בחיידק הנפלא ! [ליצירה]
- [ליצירה] מיקה יקרה, ושוב... נראה לי קצת בזבוז וחבל לא לשים את זה כיצירה שכולם יוכלו להנות, את לא חושבת כך? תודה תודה תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנייר הצהוב אינו מבין תכולה נשגבת מלבין עצמו כאילו לא קיים המיית צבע מורחת אותיות ישנות ונקודות מכחול מכריזות "מלחמה" עושה לעצמו קמט ועוד קמט מטוס,ציפור העיקר להתעופף [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. ססגוני. מלים תמיד ישארו מוגבלות ביחס לצבע. שירים, עם זאת, יעלו עליו פי כמה וכמה. ציור שכזה... נהדר. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן כואב. גורם לי לרצות להיוולד מחדש בעבר... כריתת העץ, כריתת הישן והטוב, כאב הציפורים הבוגרות שרואות איך דור הולך ונעלם ועושר העבר נכרת באכזריות, והגוזלים, שלא יזכרו דבר ולא יזכו להתרפק על עושרו של עץ... "חדש ימינו כקדם".... [ליצירה]
- [ליצירה] שנה טובה לצל של עצמי (אני חוסכת לך שי) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמי גברת שחר מלאת כישרון ועוצמות שכמותך! מתאר בצורה מדהימה את שבליבנו. כל אחד וליבו הוא. זעקה מדהימה, אמיתית, היוצאת ממקום כל כך פלאי ואמיתי. תודה!! [ליצירה]
- [ליצירה] יש!!! חזרת לכתוב בעברית! ועוד בעברית אהובה כל כך ... כמו תמיד, אני לא מתיימרת להבין בכתיבה, אבל משהו ב / / / קצת עשה לי את כל הדבר הרך הזה לנוקשה, אני חושב שהייתי פשוט משאירה רווחים גדולים בין מילה למילה ז"א "אהבתי את מבינה את הרגע שנגעת שאמרת קרב הלום" (כן, יש משמעות למרחק, הוא לא אקראי,) זה נקרא לי נכון יותר, רך יותר בדרך הזו, או בכל דרך אחרת שתעלה על דעתך שתגרום ל / / / להעלם משם... אבל שוב, מה אני מבינה... ברוך השב שייקה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודעת ש"וואווו" זו תגובה לא ממש לעניין... אבל וואו! זה מצליח להכנס לנקודה העמוקה חבויה הזו שקיימת שם בפנים בפנים... חזק ומדהים. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק וחמוץ ומר ומתוק, אני יכולה למצוא אותי בקלות בין שורותיך. מצטרפת לקודמי! [ליצירה]
- [ליצירה] מיקה יקרה, ושוב... נראה לי קצת בזבוז וחבל לא לשים את זה כיצירה שכולם יוכלו להנות, את לא חושבת כך? תודה תודה תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה וצובט וכואב ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הוייייייייייי אני מתמוגגת מצחוק!!!! וגם מכאב על האמת הצורבת.... את פשוט ענקית!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ! ! ! ! ! ! ! ! ! תודה. [ליצירה]
תגובות