עוד יצירה נפלאה.............
יש לך הרבה יצירות על השר הגרוע שבין האדם לטבע... אני מבין למה. אכן, צריכים לשפר זאת.
אההה!!! את תופסת לי את כל רשימת היצירות האהודות!
מסכים עם המסר.
תודה.
[ליצירה]
עוד יצירה נפלאה.............
יש לך הרבה יצירות על השר הגרוע שבין האדם לטבע... אני מבין למה. אכן, צריכים לשפר זאת.
אההה!!! את תופסת לי את כל רשימת היצירות האהודות!
מסכים עם המסר.
תודה.
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
[ליצירה]
האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט....
תודה.
תגובות