עומר, התכוונת לזה?
הרעיון של דמות שיוצאת מהדף מוכר, מיבלאש שכללה אותו ושיסתה את הדמות בצייר. אבל משהו מוזר - רק הדרקון נראה 'אמיתי', ובקושי רואים שהוא יצא מהדף (רק קצה הזנב נראה שטוח). היד נראית דוממת, האגודל דק מדי, העט מונח על היד במקום שהיא תאחוז בו, צנצנת הדיו והקלף שטוחים ומרחפים באוויר.
אולי הרעיון הפוך - הדרקון הוא האמיתי, והצייר מלאכותי. הצייר מנסה 'ללכוד' את הדרקון על הנייר כדי להפוך לאמיתי (ולכן אי אפשר למצוא היום דרקונים, כי כולם נעולים בתוך ציור)
איזה יופי!
מסכימה אם מה שישי כתב -
אכן פרי עטו של היוצר חי וקיים יותר ממנו!
ושם היצירה הולם אותה בשלמות!
(למרות שקצת הפריע לי שהוא באנגלית - אבל זו אני ושיגעון הדבקות בעברית שלי...)
בנוסף לדברים שכתבו לפני, נראה לי שהדרקון שיצא מהיצירה הוא מעין תת מודע דמוני שהיצירה מוציאה לאור, זאת בניגוד לצייר המאופק והמסודר. יש משהו שמאיים ביצירה - אילו שדים היא תעלה, אבל גם משהו גואל וחי.
מצתרף לילד לירי.
הסמל שעל העט, כמו גם הוריאציה שלו על קסת הדיו, הם למיטב ידיעתי סמל שמוצאו מהמזרח הרחוק שמביע את הרעיון שבכל אור יש נקודת חושך ובכל חושך נקודת אור.
כך היוצר שהוא אנושי (=טוב) מצייר דרקון תוקפני (=רע) ואפילו יוצר אותו כי לדרקון יש קיום ממשי.
והרי יומר לא יוצר סתם (אם הוא יוצר אמיתי) הוא יוצר מתוכו, כך שהדרקון קיים למעשה בתוך היוצר, הרע קיים בטוב, ולעומת זאת הדרקון נוצר ע"י הטוב כך שחייב להתקיים גם בו משהו טוב, ולכן הסמל (ולא, לא איכפת לי אם התכוונת לזה P: )
ולכן הדרקון היה קיים גם קודם בתת מודע של היוצר...
ואם מישהו קיבל כאב ראש מהתגובה שלי גם לו מגיע כזה P:
[ליצירה]
עומר, התכוונת לזה?
הרעיון של דמות שיוצאת מהדף מוכר, מיבלאש שכללה אותו ושיסתה את הדמות בצייר. אבל משהו מוזר - רק הדרקון נראה 'אמיתי', ובקושי רואים שהוא יצא מהדף (רק קצה הזנב נראה שטוח). היד נראית דוממת, האגודל דק מדי, העט מונח על היד במקום שהיא תאחוז בו, צנצנת הדיו והקלף שטוחים ומרחפים באוויר.
אולי הרעיון הפוך - הדרקון הוא האמיתי, והצייר מלאכותי. הצייר מנסה 'ללכוד' את הדרקון על הנייר כדי להפוך לאמיתי (ולכן אי אפשר למצוא היום דרקונים, כי כולם נעולים בתוך ציור)
[ליצירה]
איזה יופי!
מסכימה אם מה שישי כתב -
אכן פרי עטו של היוצר חי וקיים יותר ממנו!
ושם היצירה הולם אותה בשלמות!
(למרות שקצת הפריע לי שהוא באנגלית - אבל זו אני ושיגעון הדבקות בעברית שלי...)
[ליצירה]
השדים
בנוסף לדברים שכתבו לפני, נראה לי שהדרקון שיצא מהיצירה הוא מעין תת מודע דמוני שהיצירה מוציאה לאור, זאת בניגוד לצייר המאופק והמסודר. יש משהו שמאיים ביצירה - אילו שדים היא תעלה, אבל גם משהו גואל וחי.
[ליצירה]
"החיים הם מחלה סופנית, שעל פי החשד מועברת דרך מגע מיני"
הלוואי ואזכה לחיות את חיי בצורה שאת הדבר היחיד הרגיל ודומה לאחרים שאעשה יהיה למות.
אהבתי.
[ליצירה]
היי, אם כבר לנתח את זה עד הסוף - היד לא אמורה להביע אימה - המבט שלה כבר עושה את זה, כך שאם יש מישהו בכל הסיפור הזה שמופתע, אז זו היא. נא להתחשב ברגשותיה, אני מבקשת. לגבי העובדה שהיא לא רטובה מהחלמון - אז א' קשה לצייר אנשים רטובים. ב' - ביצים של שדים בוקעים על להבות בלבד, כך שכל הלחות נעלמת עוד לפני הבקיעה. שדולוגיה בסיסית...
[ליצירה]
לביא, זה יפה כל כך! כותרת מעולה, שילוב של מבנה ומילים קלסיות במודרניות... אין, פשוט אהבתי! (למרות שאני קצת חשודה לתת דעתי על מעשים מטומטמים שהאהבה מביאה את בני האדם לעשות)
הלוואי תפרסם יותר.
מיכל.
[ליצירה]
דרך טובה להבטיח הרבה תגובות באתר הזה, זה לבקש את זה בכותרת.. : )
גם אני התפתתי... אבל לא אחזור על מה שכבר אמרו, כי אין כ"כ טעם.. אז לגבי הערות מחדשות - הקוים מאוד חלשים, זה נדפק בסריקה או שככה ציירת? כי אם ככה ציירת אז כדאי לנסות לחזק אותם, זה רק יוסיף לציור. זה קשה במיוחד בהתחלה, כי מפחדים לטעות, אז העיפרון בקושי נוגע בדף וזה חבל.
אהבתי את השיער ( אולי כי אין לי סבלנות בעצמי להשקיע בשיער ), אבל התנועה שנתת לו בצורה כ"כ יפה עומדת כנגד הפרצוף החלק מידי. גם לעור מושלם ניתן לתת גוונים ופרטים... (אבל זה יותר קשה, כמובן) לדוגמה, אם היית מוסיפה הצללה ללחיים, היה יותר קל לעשות את העף בצורה קצת יותר מציאותית..
סה"כ הציור באמת מרשים, במיוחד בשביל מתחילה (מה עשית ב21 שנים האחרונות?!?), במיוחד כי הוא מצליח להעביר רושם חזק, גם עם כל פרט בפני עצמו לא מושלם.
סחטיין!
[ליצירה]
התחלה טובה.. איך שניתן לסכם את הצעדים המדיניים של מעצמות שונות למשך ההיסטוריה לפעילות אלימה וחסרת כל תועלת או סיבה, כשמסתכלים על זה במובן הרחב... באמת מזדהה עם ההסתכלות הזו.
אבל... שברת את הרצף של קטע מוצלח ביותר עם עניין האיטלקים-פאסטה וקפיצה מיידית להכרזת המלחמה ע"י הגרמנים.. אולי ניסית להביע את עניין הקלות ראש שבהחלטות משנות היסטוריה למיניהן, אבל לדעתי שני הקטעים האחרונים הרסו את ההרמוניה האירונית של הקטע.
ועם כל זה, צורת הכתיבה שלך משעשעת ונחמדה, ככה שרק נשאר לנו לצחוק ולקוות שאולי הפעם, התיאורים שלך לא מדוייקים...
תודה.
תגובות