מה איתה?
שאלתי
היא... מתה...
נעניתי
בכיתי
ליאורה לוי
-
"צורה-פובית", אוהבת שירה ואדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קצר וקולע. הפשטות, התמימות הכואבת הזו... מעט מילים אך עם זאת רעיון עצום שעומד מאחוריהן. הרווחים בין השורות מוסיפות המון. זכרונה לברכה. [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות- הרווחים מוסיפים* [ליצירה]
- [ליצירה] יוליה צודקת כ"כ... זה כה גדוש. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] המגיב כל מילה כמדברת שירה כשלעצמה! יפיפה תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ה -בכיתי- חזק. למרות שזאת הכוונה זה ממוצה מדי לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש ומקסים. אחרי זה, מי תעז ללכת? [ליצירה]
- [ליצירה] מחר כבר לא יהיה אותו דבר, אהבתי מאד, במיוחד את הסיום היפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא חשבתי ככה מעולם... ניפוץ של אשליה! בעין מפוכחת, אתה כנראה צודק, שיר מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] "...אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא.." שיר מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. נפלא שישנו חדר... [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור מרגש ומאד אמיתי.. נהניתי מהכתיבה בשפה הפשוטה, שלעיתים משלבת בתוכה סלנג... היו פה ושם כמה טעויות כתיב שאני ממליצה לתקן. התעצבתי לקרוא... מקווה שיהיה טוב... חוצמזה, "סוף זה תמיד התחלה..." [ליצירה]
- [ליצירה] חד-הבחנה... "כל הזכויות על היצירה פשוט לא שייכות למחבר/ת היצירה" [ליצירה]
- [ליצירה] טוב לשמוע (במיוחד לקרוא)! מרומם מאד, אז שירד כבר גשם =] [ליצירה]
- [ליצירה] מי ייתן ותגיע להחלטה נכונה :-) תודה ששיתפת [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ביותר, כתיבה טובה ומשכנעת.. אהבתי! [ליצירה]
תגובות