דיק לוש
-
סתם אחת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רעיון נהדר כך לכתוב שירה, בשקט נפשי כמו כן בצנעה. מאד נהנתי מהשיר ותרגיליו, בתקווה שעוד כמה ילכו אחריו. תודה לך: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד מה קרה היום? יותר מדי שירים מצחיקים... [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חמוד מאד...ויפה!! גרם לי לגחך על עצמי... שיחקת אותה! [ליצירה]
- [ליצירה] קונספירציה של העבמי"ם והשב"כ [ליצירה]
- [ליצירה] היי שמואל, עצתי - לעולם אל תמכור את בת שירתך בנזיד חריזה. חריזה אינה חזות הכל. פשוט שיר בלי חרוזים פורט על מיתרים אחרים. ואם עושים את זה כהלכה, זה לא פחות טוב. בהצלחה עם הקומונה, יישר כוח. נושא חשוב לכולנו, מקיר לקיר. [ליצירה]
- [ליצירה] טלי, ריגשת אותי מאד. מעבר לצער הקשה על מה שנגרם לכם הילדים, אפשר ללמוד מהסיפור שלך כמה דברים: - צלקות כאלה לא עוברות לעולם. - את יסורי השואה נושאים לא רק הניצולים אלא גם מי שלא היה שם. האם לראות בכך גורל אכזר, נזק נוסף מתמשך, שואה שלא הסתפקה ב"ציפורות" שהיו שם וגבתה קורבנות נוספים בדמות ילדים רכים שנולדו וגדלו בחופש? או להתנחם שבסבל שלנו אנו לוקחים חלק בסבל שלהם, ממעיטים במשהו, מרככים במשהו? - השבוע נפטר שמעון ויזנטל, שזכה לנחמה מסוג אחר, חיובי יותר - להנציח את השואה וגם לשים יד על אלף פושעי מלחמה. גם הוא וגם "ציפורה", בניגוד ל"גורל" שייעדו להם הנאצים, האריכו ימים ונפטרו בשיבה מופלגת, קשה לומר בשיבה טובה. האם אנחנו יכולים לעזור לעצמנו בכך שנתעלה מעל הזכרונות האישיים של הילדים, מה שהילדים לא יכלו לעשות בזמן אמת, ולמצוא נחמה בכך שהם ניצחו את הגורל? [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי פעם גוש שהיה איש ואישה וילד וילדה ועץ ובית ואורח בצל הזית ותם לגווע הקיץ. החורף הזה ינחם חורבותיו ויעלה מבין עצמותיו שמיר ושית. [ליצירה]
- [ליצירה] יופי של בית אחרון. וכל השיר מתנגן. [ליצירה]
- [ליצירה] מקורי. התאהבתי בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה וממצה. [ליצירה]
- [ליצירה] והיה המישור לעקוב. ולמכאוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יהי זכרו ברוך, ויבדל לחיים ארוכים וטובים מר שמואל ירושלמי. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן חשוד! שמא כל המצח והשער לא נוצרו אלא לרווחתן של הקטנות הללו? [ליצירה]
- [ליצירה] שלי, מה קורה שאת מעלה מהנבכים יצירות ופוסלת אותן? [ליצירה]
תגובות