[ליצירה]
.
לא מסובך.
יש כותבי שירה באתר, שהשירה באה אצלם ממקום מאד פנימי,מחושב ועמוק ועל כן הם מפרסמים אחת ל...
ובד"כ רמת היצירה בהתאם.
בלתי אפשרי שהתוצאה תהיה זהה כשמישהו מפרסם כל פעם 3 שירים ברצף, ועושה את זה בתדירות גבוהה.
אנחנו אפילו נתקלים בשגיאות כתיב מיותרות שהיו נמנעות לו רק המפרסם היה קורא יותר מפעם אחת את מה שכתב לפני שהוא יורה את זה לאתר. זה מעליב אותי בתור קורא. (ולכן בד"כ אני גם לא קורא יצירות של יוצרים כאלו)
בחלק השני היה מוזר לי שכתבת "הצב אותה בראש הרשימה". הרי רק עורך יודע איפה נכנסת כל יצירה וכל עוד אתה לא עורך, לא תוכל להציב אותה בראש הרשימה.
[ליצירה]
.
שמעו אחי, אני עוד חי
ועוד לא תמו כל כוחיי,
אז שבתי כאן לחרוז ולגחך
ולהעלות בת שחוק על חיך.
איני טירון, אך לא אלוף
(אך כן, טעמתי מן הלוף...)
ומחג השבועות הזה,
לא יצאתי כלל רזה.
וזה בזכות המתיישבים,
שאת כלל צה"ל אוהבים,
ולחיילי חברון,
תרמו הם לא מעט מזון.
איזה חגב תאהב מרב?
אכן זו שאלה לרב,
כי מי מתיר מבין פוסקים
לאכול סוגי ג'וקים? (במלרע..)
לכן, אולי זה חג באב,
כי בו נולדתי (איזה "עניו"...)
הכינו את המתנות
כי עוד חודשיים ינתן האות
ואז תחלנה חגיגות
אך אוי, תיפחנה עצמות...
כי מגיל עשרים ומעלה
הרווקים ב"ביש" לאללה
וההוא ששם למעלה
(שיש שבשבילם הוא "אללה")
יש לו כמה תכנונים
על הבנות והבנים,
שמאז ששת ימי בראשית
לא מימשו את זכותם החופשית
ונשארו הם בודדים
"יוצאים" אולי, אך נפרדים...
אמנם, שוב, לי זה לא מזיז
על זאת כאן שוב ושוב אכריז
ואם תפחנה עצמותיי
אצעק בקול כאן: "עד מתי!!!!!!!!!!!!!!!!!"
אך אם לשדוכים כאן שבנו,
למרות שזה נגמר, (חשבנו...)
אם ט"ו באב הוזכר כאן שוב
או על חופת מרב כתוב
על-כן ראיתי לנכון
בעניין השדוכים לטחון.
אשמח למצוא עוד זמן לכתוב
אולי בזכות אלי הטוב
שאת הדרור לעיפרון
יתן מעל הרי חברון.
שלום וכן להתראות,
ורק שלא נדע רעוֹת.
[ליצירה]
והרי התפלספות:
בשירו של סטינג שיחי'- "S.O.S" הוא כותב שהוא נמצא על אי בודד, ואת המצוקות הפנימיות שלו הוא שולח בתוך בקבוק, שכל העולם ידע כמה רע לו. (ויש שקישרו לאדם על סף התאבדות).
השיר מסתיים בכך שהוא קם בוקר אחד ו "DON'T BELIEVE WHAT I SAW..." הוא מגלה על החוף מיליוני בקבוקים שנשלחו אליו, ומסתבר שגם כל העולם שבוז. (וזה במילים שלי...)
בקיצור, טוב לדעת שאנשים שולחים בבקבוקים גם עובדות אופטימיות (אם כי נוגות משהו..).
נראה שהילד וסנופקינו הקטן נמצאים במצב משפחתי שלא היה מאפשר לשלוח לך בקבוקים עם תחושות דומות, וחבל.
אני, לצערי, נמצא עם הסנופקין וילדו באותה הסירה (הלכנו לאיבוד בים...) ולשלושתינו אין אי לנוח עליו.
אוי בעיית הרווקים...
בכל אופן אשלח לך איחול של דודות: שתזכי להקים בית נאמן על האי...
אשמח לשלוח סידור פרחים לחתונה...
עלי והצליחי-
ממזי.פ.
[ליצירה]
אוי...
לענ"ד עדיף להמנע מפרסום שיר כזה כאן.
אני לא מדבר על האיכות, שקיימת, אלא על הסגנון.
יש פה ארוטיקה, אבל בווליום גבוה מדי, היא לא מספיק מכסה את עצמה, וזה כבר גס.
מרבותיי למדתי שככל שנושא הוא יותר עדין, כך הסכנה בפרסום שלו לציבור רחב היא גדולה.
בטח ובטח כשאתה מפרסם באינטרנט ואתה לא יודע מהי רמת הקוראים. כשאתה מכיר את הציבור אתה יודע איזו רמה הוא מסוגל לקלוט, איזו בגרות נפשית יש לו, וכאן אתה ממש לא יודע.
ושוב, הביטויים חריפים מדי. מסוכן.
זו דעתי, כל הרוצה יבוא ויטול, כל הרוצה יבוא ויחלוק.
תגובות