מה שאני הכי אוהבת בציורים שלך, זה שאת עושה את זה לגמרי מהדמיון, בלי להעתיק מכלום, דבר שאצלי לא אפשרי, עד בלתי קיים..
זה ציור מדהים. ויותר אין לי מה להוסיף.
הייתי רוצה לצייר כמוך...
איזה עפרון זה?
הנוזל הכהה על הקרן הוא בעצם דיו?
והתמים האחרון בדיוק כתב את מכתב ההתפטרות שלו?
והחיוך הקל מביע רווחה?
(יותר הגיוני מההסבר שהוא התמים האחרון כי הוא בדיוק דקר את האחד לפני האחרון והחיוך מביע סיפוק ושביעות רצון, נכון?)
ציור נהדר, תודה
נ.ב.
חד קרן לא חייב להיות תמים:
תודה על התגובות...
אבל מה זאת אומרת לא נכנסים לפירוש? חשבתי שדווקא הפעם אין מה להתבלבל בכלל... חד קרן (שכן חייב להיות תמים וטהור, זה כל המשמעות המיטולוגית שלו למען ה'!!!), בהיותו יצור דימיוני, בא לסמל את התמימות הכללית של כולנו, שגם כבר הספיקה להתקלקל....
פורים שמח : )
חיים פינקסון23/5/2006 10:41:16 לרגל הזכייה באוסקר:)
לרגל הזכייה באוסקר של החזותי באתר, איחולים להמשך עבודה פוריה ויפיפיה כמו שאת יודעת לעשות. מאחר והממליץ הוא דב שגם הוא יוצר מוערך בעיני הרי שהזכייה היא כפולה:) בחרתי דווקא את הציור הזה שבעיני נחשב לאחד האיכותיים בציורייך.
[ליצירה]
כרגיל- מדהים!
טוב, אני לא אוביקטיבית בכל מה שנוגע לסוסים :)
רק למה הקרן שלו מוכתמת? ולמה היא ממש ממש שפיצית? זה קצת הורס את הפסטורליות של התמונה.
[ליצירה]
וואוו!!!!!!!!
מה שאני הכי אוהבת בציורים שלך, זה שאת עושה את זה לגמרי מהדמיון, בלי להעתיק מכלום, דבר שאצלי לא אפשרי, עד בלתי קיים..
זה ציור מדהים. ויותר אין לי מה להוסיף.
הייתי רוצה לצייר כמוך...
איזה עפרון זה?
[ליצירה]
נכון ש...
הנוזל הכהה על הקרן הוא בעצם דיו?
והתמים האחרון בדיוק כתב את מכתב ההתפטרות שלו?
והחיוך הקל מביע רווחה?
(יותר הגיוני מההסבר שהוא התמים האחרון כי הוא בדיוק דקר את האחד לפני האחרון והחיוך מביע סיפוק ושביעות רצון, נכון?)
ציור נהדר, תודה
נ.ב.
חד קרן לא חייב להיות תמים:
[ליצירה]
מקסים!!!! אני מכירה כ"כ הרבה וריאציות ל"עץ הנדיב", ואף לא אחת מצליחה כמו השיר הזה! אולי אני חשודה לדבר, אחרי שרב היצירות שלי עוסקות בקשר בין האדם לעולם הצומח, אבל עדיין - ישר לאהודות!
תודה!
[ליצירה]
נראית לי מוכרת... : )
יש בזה משהו מוזר, לראות תגובות לפורטרט... קצת חודר, קצת מרגישים חשופים... סה"כ אבל - די כיף, נכון?
מקווה שתמשיך לפרסם יצירות...
[ליצירה]
לא, היא צודקת. בכלל - זו מחמאה ענקית לקבל הערות כ"כ מפורטות לשיר\יצירה. נראה לי ישי כבר עבר את השלב בו צריכים להחמיא כל הזמן כמו לילד קטן, כדי לעודד אותו להמשיך הלאה... (והלוואי עלי כושר ניתוח כזה).
חוצמיזה - עם כל זאת, שיר יפה....
[ליצירה]
אכן - "הייתי תוחם את הארץ הזאת, בקרני מוות..." זה המשפט הכי חזק של השיר, למרות הסיום החטוף, המנסה לגנוב את ההצגה. רעיון השיר והדרך ביצוע מאוד מוצליחם. משאיר תחושה חמצמצה... למה רק אחרי תיחום בקרני מוות יהיו דמעות הנופלים כחיוכים? הרעיון יפה, אבל עצוב כל כך. אני מעדיפה לחשוב ש"הם" מחייכים ומחכים לנו, בזמן שאנחנו עוד כאן, מתגעגעים חסרי ברירה ובוכים.
תודה.
[ליצירה]
לחסוך בבולשיט
אהבתי. מאוד אפילו. צריכים להדפיס את השיר הזה - אם עוד אנשים היו קוראים אותו, המון בולשיט היה נחסך מאוזנינו בשעות הכי שבריריות שלנו... תודה.
[ליצירה]
הההם, בתור ציונית מושבעת, קצת קשה לי לא לפתוח את הקופסת "דברים לא יפים שיש לחשוב טוב טוב לפני שאומרים אותם". העולם מחולק לקבוצות. זו מציאות. מאוד נחמד היה לגור בגן עדן. מה לעשות, אכלו מהעץ. אפשר להעביר את הנצח בלשיר שירי געגועים לגן, וכמה שצריכים להתנהג כאילו ששום דבר לא השתנה, והנחלים עדיין זורמים עם יין, והץ פרי נותן פרי... הברירה הטבעית האבולוציונית כבר תדאג לאנשים האלה.... לפני שישים שנה היו כמה חברה באירופה שחשבו שאם הם ממש יתעלמו מההבדלים בינם לבין השאר, הם ייעלמו. (עיין ערך "מה קרה להם בטרבלינקה"). הציונות, אותה בגברת שאתה טוען שצריכה שתנוצח, זה אותם האנשים שהחליטו להתמודד עם המציאות הקשה, וסופסוף לפעול בכיוון מעשי. ע"י כיבוש. ע"י מלחמות. כן. אחרת היינו עדיין מנסים לשכנע יפה את עבדל יאסר אל חוסייני, במכתבים מתחננים, כמה שכדאי וזה בעצם רק פאייר, שנקבל כמה חלקות אדמה כאן.
כשמנסים לעשות הסכם שלום, דואגים שיהיה מספיק נשקים כדי להוצי אותו אל הפועל.
"אוטופיה" זו תאוריה מאוד יפה. אבל מעשית, כללי האבולוציה עדיין תקפים.
אחוות עמים תושג בדרכים שלא דורשות שמשהו, מישהו, או אפילו רעיון - ינוצח.
תגובות