מדהים.
אפילו שיני המפלצת המצויירות בפשטות מתאימות, כיוון שאלה הם צל הילדה, וככה בנויות מחשבותיה.
המקום שהצבת את השמש וההטיה הקטנה גם יצאו מוצלחים ביותר...
צל"ש.
תודה!
[ליצירה]
מדהים.
אפילו שיני המפלצת המצויירות בפשטות מתאימות, כיוון שאלה הם צל הילדה, וככה בנויות מחשבותיה.
המקום שהצבת את השמש וההטיה הקטנה גם יצאו מוצלחים ביותר...
צל"ש.
תודה!
[ליצירה]
כמו רביעית, הייתי צריכה לחזור על השיר כדי להבין את המשחק :" ..שהוא... וגם זה...
הוא גם...וזה...."
מאוד נחמד, מחייב את הקורא להשקיע קצת מעצמו ביצירה, כדי לקבל את מלוא המשמעות.
הדבר היחיד שחבל זה הכותרת. אני מרגישה שזה היה יכול להיות יותר מוצלח אם היית מכניס קצת מהמיסטורין שבתוך השיר לכותרת. "וזה" לא רומז כלום... חבל.
תודה,
מיכל.
[ליצירה]
ניתוח אישיות
היי זהירות! תגובות כמו שלך הן הכי מעניינות... חבל שלא פירטת. יש לי תאוריה שכזו, שאנשים מגיבים למה שהם רואים עפ"י מה שיש להם בפנים - כך שרב היצירות שלי, למרות שלא ברמת ביצוע טובה בכלל, מנסות לעורר תגובות אצל האנשים, דרך תמונות ומצבים חזקים - לטוב ולרע. ליצירה זו ספציפית, כבר שאלו אותי על וולדמורט, פיצול אישיות ועוד, ככה ש"מגעיל" אני באמת לא הבנתי... אשמח אם תרחיב.
לשאר המגיבים - תודה על התגובות.
[ליצירה]
האם באמת זה הצד בעלוב שבנו שמחכה ליורה הבא? האם אין זה הצד הרגיש יותר, העדין יותר, החייב להשטף מהנבלות שעברנו (או שעשינו ), כדי שיהיה מסוגל להמשיך להתקיים? מאוד אהבתי את הרעיון, אבל אני חושבת ששכיחה היא לרב מתנת אל. דימוי היורה האחרון, כאמצעי לשכיחה הוא מקסים. נראה לי כולנו כבר עמדנו פעם אחרי הגשם, מסתכלים על העולם הנקי פתאום (גם אם זה רק לכמה רגעים), מקווים שלגבינו זה היה כ"כ פשוט....
תודה.
[ליצירה]
נחמד, אבל זה בערך כמו שאני אספר את סיפורם המרתק של אינדיאנים באמאזונס שהצליחו להלחם בציידי אבני חן וחיות בר אקזותיות, בתחילת המאה השמונה עשרה, בגבול בין ברזיל לקולומביה.... זה לא הדבר הכי מדבר אל האנשים כיום...
תגובות